פסק דין
תביעה לפינוי מושכר, בהתאם לפרק טז'4 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984.
התובע הינו בעל זכויות החכירה בבית נשוא התביעה, המצוי בקיבוץ גשר הזיו, הידוע כחלקה 390 בגוש 19009 (להלן:"הבית").
התובע השכיר את ביתו לנתבעים בהסכם שכירות שנחתם ביום 29.6.12 (להלן:"ההסכם").
תקופת השכירות, בהתאם להסכם, היתה מיום 1.8.12 עד יום 31.7.13, עם אופציה להארכתה לשנה נוספת.
דמי השכירות הועמדו על 3,000 ₪ לחודש, ובהתאם להסכם היה על הנתבעים למסור לתובע 12 המחאות מראש, לפרעון בכל ראשון לחודש.
במעמד חתימת ההסכם נתנו הנתבעים לתובע 12 המחאות כאמור משוכות על ידי הורי הנתבעת, אשר חתמו גם כערבים להתחייבויות הנתבעים על פי ההסכם.
בדיעבד, התברר לתובע כי הנתבע הוכרז כפושט רגל עוד ביום 4.9.11, ולפיכך נמסרו שיקים של הורי הנתבעת.
בהתאם להסכם, התובע רשאי למכור את זכויותיו בבית, כראות עיניו, ללא צורך בהסכמת הנתבעים, ובלבד שזכויותיהם על פי ההסכם לא יפגעו (סעיף 10.2 להסכם). כן הוסכם, כי התובע יוכל לבקר במושכר בכל עת סבירה, לאחר תיאום מראש עם הנתבעים, על מנת להראות את המושכר לרוכשים פוטנציאליים (סעיף 10.7 להסכם).
לטענת התובע, הפרו הנתבעים את ההסכם הפרה יסודית, עת סגרו מרפסת בבית, ובנו מעליה גג עשוי רעפים, ללא היתר כדין, ומבלי לקבל את הסכמתו לבניה מראש ובכתב.
בכך הפרו הנתבעים, לטענתו, את סעיף 11.1 להסכם השכירות, על פיו מתחייב השוכר לא לעשות כל שינוי במושכר מבלי לקבל את רשות המשכיר לכך, בכתב ומראש.
לטענת התובע, הפרו הנתבעים גם את סעיף 10(7) להסכם השכירות.
לקראת תום תקופת השכירות, בחודש יולי 2012, הודיע התובע לנתבעים כי החליט למכור את הבית. הנתבעים ביקשו ממנו לאפשר להם לרכוש את הבית בעצמם, ולהשוות הצעתם להצעה שיקבל. התובע הסכים.
במהלך חודש יולי, בנסיבות שאפרט בהרחבה בהמשך, התעניין יוסי חוטה ברכישת הבית. לטענת התובע, כאשר הגיעו חוטה ורוכש פוטנציאלי אחר לראות את הבית, מנעו ממנו הנתבעים לראות את הבית, וניסו להכשיל את מכירתו לאחרים, ובכך הפרו את סעיף 10(7) להסכם השכירות.
בסופו של דבר, החליט חוטה לרכוש את הבית והציע לתובע תמורתו סך של 1,250,000 ₪.
התובע הודיע לנתבעים מה גובה ההצעה שהציע לו חוטה, ונתן להם אפשרות להשוות את המחיר.
הצדדים חלוקים ביניהם ביחס להשתלשלות העניינים לאחר מכן. בעוד התובע טוען שהנתבעים הודיעו שאין בכוונתן להציע הצעה זהה, טוענים הנתבעים כי הפר את התחייבותו כלפיהם והתחייב כלפי חוטה, בטרם קיבל מהם תשובה סופית.
למרות הסכסוך שנתגלע בין הצדדים ביחס לזכותם של הנתבעים לרכוש את הבית, המשיכו הצדדים לנהל משא ומתן ביחס לאפשרות מימוש תקופת האופציה.
על אף שהתובע הודיע לנתבעים כי הפרו את ההסכם הפרות יסודיות, היה מוכן למימוש האופציה, בכפוף לתיקון ההפרות.
למרות זאת, עם תום תקופת השכירות, לא נחתם בין הצדדים הסכם למימוש תקופת האופציה, והתובע הודיע לנתבעים כי אינו מסכים למימוש האופציה. בכל זאת, ממשיכים הנתבעים להתגורר בדירה, ושולחים אל התובע מדי חודש המחאה לתשלום דמי השכירות החודשיים (במועד שונה מהמוסכם בהסכם).