אמירים-מושב עובדים של צמחוניים וטבעוניים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' רוזנבלום ואח'

לפני תביעה כספית לתשלום חובות הנתבעים לתובעת מתוקף חברותם באגודה וכן עבור תשתיות מים אשר סופקו למגרשם.

רקע ותמצית ההליכים עד כה:

התובעת, אמירים – מושב עובדים של צמחוניים וטבעוניים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן: "האגודה"). הנתבעים הם בעלי מגרש באגודה, מתגוררים בה ונמנים על חבריה אף על פי שביקשו להפסיק את חברותם בה.

בשנת 2012 ביקשו הנתבעים להשתחרר מחברותם באגודה אך, האחרונה השיבה כי הפסקת החברות תעשה בכפוף להוראות תקנון האגודה, בייחוד סעיף 18 לתקנון המתנה את הפרישה בהפסקת בעלות בנחלה או במגרש ועזיבת המושב בפועל.

משנת 2013, הנתבעים ,שלא ראו עצמם חברים באגודה עוד, סירבו לשאת בתשלומים אשר נתבקשו לשלם חברי האגודה. האגודה עמדה על כך כי הנתבעים נמנים על חבריה ומשכך הם חייבים בתשלום כקבוע בתקנון האוגדה (להלן: "התקנון") ובהתאם להחלטות האסיפה הכללית המחייבות את כלל חבריה. מכאן, הוגשה התביעה דנן במסגרתה האגודה דורשת לחייב את הנתבעים בתשלומים כמוהם כיתר חברי האגודה.

במסגרת ההליך דנן, הסכימו הצדדים כי בית המשפט יכריע בנפרד מכוח סמכותו הנגררת בשאלת תוקף פרישת הנתבעים מהאגודה על פי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, ולאחר ההכרעה בחברותם בית במשפט ישוב ויבחן את מהות החוב.

כבוד הרשם הבכיר מוהנד ח'לאילה בהחלטתו מיום 8.1.17, דחה את טענות הנתבעים בקובעו כי ייחודה של האגודה מצדיק החרגתה מעניין עפגין [ה"פ 22222-07-10 עפגין נ' מתיישבי אמנון ישוב קהילתי כפרי אגודה שיתופית בע"מ; (24.10.11) ; (להלן:"עניין עפגין")], כך שפרישה מהאגודה תעשה בהתאם לסעיף 18 לתקנונה, ומשכך הרי שחברות הנתבעים באגודה בתוקף. הנתבעים ערערו על החלטה זו, אך בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בהחלטתו מיום 19.6.17, וקבע כי אותם סעיפים בתקנון האגודה המתנים את הפרישה מהחברות באגודה מהווים כלי לשמירה על צביונו הייחודי של המושב. על החלטה זו הגישו הנתבעים בקשה לרשות ערעור, אולם בית המשפט העליון בהחלטתו מיום 5.3.18, דחה את הערעור בין היתר נוכח פסק הדין בעניין שריד [ע"א 2853/16 עו"ד גולן משעלי נ' מתיישבי שריד אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ,(02.11.2017); (להלן:"עניין שריד")] בו נקבע כי גם לאחר הפסקת חברותם באגודה המערערים מחויבים בתשלום החיובים הכספיים לאגודה המהווים תמורה עבור השירותים הקהילתיים הניתנים לתושבים מכוח החיוב החוזי העומד בפני עצמו ואינו מותנה בחברות באגודה.

בעקבות החלטת בית המשפט העליון לעיל תוקנו כתבי הטענות בהליך כאן, התיק נקבע לדיון ובינתיים הוחלף הגורם השיפוטי בתיק. הדיון הקבוע התקיים בפני כבוד הרשמת הבכירה עביר ג'בריס ביום 29.1.19, במהלכו התעוררה שאלת סמכות בית המשפט לדון בחוקיות החלטות האגודה והצדדים הגישו סיכומיהם בכתב בעניין. בהחלטה מיום 29.5.19, קבעה כבוד הרשמת הבכירה את התיק להגשת תצהירי עדות ראשית וציינה כי אף על פי שאין לבית המשפט סמכות לדון בחוקיות החלטות האגודה, אך הכרעה בטענות הצדדים מחייבת בחינה של היחסים בין האגודה לבין הוועד המקומי, בחינת מהות החוב והסמכות לגבייתו.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית; מטעם האגודה הוגש תצהירו של מר אסף נאמן, יו"ר האגודה, ומטעם הנתבעים הוגש תצהיר הנתבע 2. לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית, בהחלטתה מיום 16.12.19, כבוד הרשמת הבכירה עביר ג'בריס פסלה עצמה מלדון בתיק (לאור היכרות עם ב"כ המייצג בתיק) והוא נותב למותב הנוכחי להמשך בירור התביעה. נערכו בפניי שני דיונים ( ישיבה מקדמית והוכחות) ובסופם התיק נקבע להגשת סיכומים בכתב.