אמיר נ' גולדשטיין

החלטה

לפני בקשת הנתבע לאפשר לו שמיעת הוכחות, שנמנעה ממנו עקב החלטותי הקודמות.

1.התובע, עו"ד במקצועו, הגיש תביעת לשון הרע כנגד הנתבע. מזה שנים מצויים השניים בסכסוך משפטי. התובע, המייצג נושה בהוצל"פ מנסה לגבות חוב שלטענתו הנושה זכאי לו. הנתבע, הטוען כנגד החוב וכנגד המייצג כאחד, איננו פורע את החוב. לטענתו, החוב, לאו חוב הוא, והתובע מהווה "פרונט"כלשונו, לשוק האפור.

2.כך או אחרת, השניים מתראים חדשות לבקרים בבתי המשפט השונים. בתביעה זו, טען התובע כי נקעה נפשו וכי שמע את הנתבע מוציא דיבתו רעה.

3.השניים הגישו תצהירים, וקודם למועד שמיעת ההוכחות הודיעני הנתבע כי אינו בקו הבריאות, וביקש לדחות את הישיבה. הבקשה נדחתה אולם הוספתי, כי היה ותוגש תעודה רפואית, לא יהא מנוס מהדחייה. בפתח הדיון הודיע הנתבע כי ביקר בביה"ח ביום הקודם, וכי החליט להתייצב לדיון.

4.הדיון התמשך, חרף העובדה שחקירת הנתבע הייתה קצרה, בין היתר משום שהנתבע עמד על דעתו לומר לפרוטוקול דברים מדברים שונים, לצורך ואף שלא לצורך. יתר על כן, במהלך הדיון אף נדרשתי להזעיק את משמר בתי המשפט כדי לקרוא לו לסדר.

לאחר חקירתו הקצרה, הודיע הנתבע כי אינו חש בקו הבריאות וכי הוא מבקש לדחות את המשך הישיבה. באותו יום, ניתנה החלטתי כי בכפוף לתשלום הוצאות בסך 2,000 ש"ח תוך 10 ימים, יידחה הדיון. אם לא ישולמו ההוצאות, יהא על הצדדים להגיש סיכומים, במועדים שנקבעו.

5.ביום 27/10/13 הודיעני התובע כי ההוצאות לא שולמו. משכך, הוריתי לו להגיש סיכומיו ולמסרם לנתבע. בתגובת התובע מצאתי כי ביצע מסירה אישית של סיכומיו ביום 28/10/13.

ביום הדיון התייצב הנתבע לישיבת ההוכחות, כאילו התמלאו התנאים לכך, ומצא את האולם נעול.

6.ביום 28/11/13 עתר הנתבע להאריך את המועד להגשת הסיכומים וניתנה לו ארכה, עד ליום 30/12/13. מתברר כי בין לבין, ביום 17/11/13, לאחר קבלת סיכומי התובע הגיש הנתבע בקשה להארכת מועד ובר"ע על החלטותי, אולם אילו נדחו.

7.ביום 16/12/13 הוגשה בקשה זו, לאפשר לו את המשך ההליך ושמיעת ההוכחות. הואיל והנתבע לא התייחס כלל לשאלת ההוצאות, התבקש להתייחס לכך. בתשובה לתגובת התובע אשר התנגד לבקשה, הודיע הנתבע כי הוא מתכוון לכבד את החלטת בית המשפט, ולשלם את ההוצאות, אך עתר להקטנת הסכום או לחלוקתו לתשלומים. יצוין כי התשובה הוגשה ביום 30/12/13, היום האחרון להגשת הסיכומים.

8.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה- הנני דוחה את הבקשה.

לטענת הנתבע, חובתו האזרחית היא להשמיע את גרסתו. אם בחשיבות ציבורית עסקינן- כפי שטוען הנתבע, בראש וראשונה קיימת חשיבות ציבורית לכך שלא ייעשה בית המשפט חוכא והיתלולא, שהחלטותיו תכובדנה, שמועדים שנקבעו- יישמרו, ושההליך המשפטי ינוהל כסדרו. פירוט הדברים דלעיל מלמד על ניצול לרעה של הליכי בית המשפט, ולכך אין ליתן יד.

9.הנני מורה לנתבע להגיש את סיכומיו עד ליום 10/1/14. אם לא יוגשו- ייחשב כמי שוויתר על הגשתם.

ההחלטה תישלח בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ד, 31 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: