אמיר חכמי נ' קופת חולים מאוחדת

פסק דין

כללי

1.בפני תביעה כספית בגדרה עותר התובע לחייב את הנתבעת לשלם שתי חשבוניות-מס שהוציא והמשקפות, לטענתו, עבודה שביצע עבורה בחדשים אפריל-מאי 2009: חשבונית 1006 מיום 15.5.2009 ע"ס 31,089 ₪, וחשבונית 1007 מיום 3.6.2009, ע"ס 34,597 ₪ (נספחי א' לכתב התביעה). בשתי החשבוניות נרשם: "הזמנות עבודה לעבודת מתח נמוך" (בחשבונית הראשונה – "מ 0578 עד 0593", ובשניה: "מ 0593 עד 0608").

2.הנתבעת הכחישה את חבותה לפי החשבוניות. לטענתה, היא מעולם לא הזמינה שירות כלשהו מהתובע, והוא גם לא ביצע עבורה עבודה כלשהי (ס' 6 לכתב ההגנה). הנתבעת הגישה תביעה-שכנגד, בגדרה עתרה לחייב את התובע להשיב לה כספים ששילמה לו מכח חמש (5) חשבוניות-מס קודמות, בין החדשים ינואר-מאי 2009, בסך כולל של 167,251 ₪ (קרן), וזאת בטענה שהכספים הוצאו ממנה במרמה. התביעה-שכנגד מופנית גם כנגד גב' אסתר מיכאלי, אחותו הבכורה של התובע, אשר בעת הרלבנטית שימשה כמנהלת מדור תקשורת בקופה (כנותנת שירותים עצמאית), וכמי שאישרה את החשבוניות הנ"ל בפן העבודה, ולצרכי תשלום (ס' 9 לכתב התביעה-שכנגד).

3.הנתבעים-שכנגד השיבו, כי בין מר חכמי לקופה "נכרת הסכם למתן שירותי תקשורת ... בעל-פה על ידי הנתבעת [גב' מיכאלי] באישור המנכ"ל. בין הנתבעת [גב' מיכאלי] למנכ"ל התובעת סוכם מפורשות כי הנתבעת תעסיק טכנאי תקשורת לביצוע שירותי תקשורת בעבור ומטעם התובעת" (ס' 15 לכתב ההגנה-שכנגד). הנתבעים-שכנגד ביקשו לדחות את התביעה הנגדית, ולחייב את הקופה בתשלום החשבוניות שטרם נפרעו.

4.התביעות ההדדיות מעוררות שתי שאלות עיקריות, מתחום דיני השליחות: האחת מתייחסת ליחסים הפנימיים בין הקופה (כשולחת) לגב' מיכאלי (כשלוחה); ענינה בשאלה, אם הזמנת שירותי התובע ע"י גב' מיכאלי נפלה לגדרי ההרשאה הפנימית שהקופה העניקה לה כשלוחה. השאלה השניה עוסקת במערכת היחסים החיצונית שבין הקופה לבין מר חכמי, כצד שלישי. ענינה בשאלה, אם מר חכמי רשאי היה לסמוך על מצגיה של גב' מיכאלי, כבסיס להקמת חיוב חוזי כלפיו מצד הקופה. שאלות אלה הן שאלות שבעובדה. כפי שנראה, התשובות שיש להשיב עליהן הן בשלילה. ראשית, גב' מיכאלי חרגה מן ההרשאה הפנימית שהקופה העניקה לה, כאשר העסיקה את אחיה בניגוד ענינים, ומבלי שהיה צורך בעבודה שביצע. שנית, מר חכמי הבין, וצריך היה להבין, כי לא נוצר קשר חוזי בינו לבין הקופה, וזאת משום סתמיות העבודה שנדרש לבצע, וכן משום שהחשבוניות שהוציא לא נסמכו על מחירון, אלא היוו העתקה מדויקת של סכומים שנרשמו בחשבוניות של טכנאי תקשורת אחר (אחד בשם רמי כהן).

5.להלן תוצג התשתית הראייתית, וטענות הצדדים תלובנה כסדרן.

במישור הדיוני: מטעם התובע הצהיר הוא עצמו. מטעם הנתבעת הצהירו מר אלון פלטי, כלכלן באגף הכספים של הנתבעת (ס' 2 לתצהירו); מר שמואל מועלם, מנהל כללי של הנתבעת (ס' 2 לתצהירו); מר רמי כהן, טכנאי תקשורת שהעניק שירותים לנתבעת בתחום הכריזה והשמע (ס' 2 לתצהירו); גב' אתי לחיאני, מזכירתה של הנתבעת-שכנגד (ס' 2 לתצהירה); גב' אורלי חולי, מנהלת סניף קרית ביאליק (ס' 2 לתצהירה); גב' רותי דוייטש, מנהלת סניף נהרייה (ס' 2 לתצהירה); גב' יהודית שטיינגאוס, מנהלת סניף נצרת עלית (ס' 2 לתצהירה); מר ישראל יעקב חי, מנהל סניף עכו וסניף קרית מוצקין (ס' 2 לתצהירו); מר עונאללה איהאב, מנהל סניף נצרת וסניף יפיע (ס' 2 לתצהירו); גב' ענת אהרון, מנהלת סניף פסגת זאב (ס' 2 לתצהירה); גב' אוחיון גילה, מנהלת סניף רמלה, סניף לוד וסניף שוהם (ס' 2 לתצהירה); מר חיים שנער, מנהל סניף הרצליה (ס' 2 לתצהירו); גב' בתיה קוקס, מנהלת סניף רחובות (ס' 2 לתצהירה). הנתבעת הזמינה להעיד שני חוקרי משטרה: מר תמיר בהאט ומר ירון מור. מטעם הנתבעת-שכנגד הצהירה היא עצמה. המצהירים והעדים נחקרו בפני. ב"כ הצדדים סיכמו בכתב.

העובדות

6.התובע הצהיר: "העסקתי אצל ה[נתבעת] כטכנאי שירות למערכות תקשורת, בסניפים השונים, כפי שהוסכם ביננו. ביני לבין ה[נתבעת] נכרת הסכם למתן שירותי תקשורת ל[נתבעת] בעל פה על ידי באישור המנכ"ל. נתתי ל[נתבעת] שירותי תקשורת, החל מחודש נובמבר 2008 ועד לחודש מאי 2009, קרי למעלה מחצי שנה. במסגרת התפקיד ביקרתי בסניפיה השונים של ה[נתבעת] לשם בדיקת מערכות השמע המותקנים בסניפים וזאת כפי שנתבקשתי לעשות על ידי ה[נתבעת] ו/או מי מטעמה" (ס' 7-5 לתצהירו).

7.התובע העיד כי קיבל את העבודה "דרך אחותי אסתי [ראש מדור תקשורת בקופה באותה עת]... הייתי עובד איתה ב"חוט ואל חוט" מספר שנים אחורה... היא התקשרה אלי ושאלה אם אני מעונין לעבוד איתם, בלי שניה אחת לחשוב אמרתי לה כן" (פ' מיום 14.10.2012 ע' 20 ש' 16-10). אין חולק כי בין הצדדים לא נכרת הסכם העסקה בכתב (פ' מיום 14.10.2012 ע' 22 ש' 22-21). "לא היה הסכם שאני עובד על שכר או משהו. היו מחירונים שהגשתי והחתימו לי אותם. יש לי אותם. הם אצל עוה"ד שלי" (פ' מיום 14.10.2012 ע' 22 ש' 28-27). אך התובע לא הגיש מחירון חתום על ידי הנתבעת, וגם לא מחירון שאינו חתום.

8.התובע העיד על מהות העבודה שאחותו ביקשה ממנו לעשות: "תיאור התפקיד היה להיכנס לסניפים ולבדוק באיזה סניפים צריך לעשות מערכת כריזה ולבדוק איפה מונח כל מכשיר, איזה סוג של מכשיר, מה מספר הכריזות, לרשום קוד הכריזה, וזהו" (פ' מיום 14.10.2012 ע' 20 ש' 25-24). והנה, למרות ריבוי הפרטים נשוא הבדיקה, התובע לא הגיש בזמן אמת שום דו"ח כתוב אודות ממצאי בדיקותיו. בעדותו אמר תחילה שהכין דו"ח: "בדקתי בפרוזדור ובחדרים אם יש מערכת כריזה ורשמתי בדו"ח שלי אם יש או אין. העברתי את החומר לאסתי מיכאלי, את הדו"חות אם יש או אין, אם צריך או לא צריך" (פ' מיום 14.10.2012 ע' 20 ש' 32-31). אך בהמשך חקירתו הודה כי לא הכין דו"חות. הוא העיד, בגמגום: "כמו שיש את החשבונות יש את ה... יש את זה בתיק (פונה לב"כ). זה כמו מחברת שזה נתלש ואתה מגיש. ש. דו"ח ביצוע עבודה? ת. לא יודע. ש. הדו"ח הזה היו לו שני העתקים. ת. שניים. ש. נתת את המקור למי? ת. לאסתי. הגשתי את זה. זה לא יפה מצידך להוציא אותי שקרן. הגשתי. איך הגשתי? הייתי שולח את זה או מפקסס את זה" (פ' מיום 14.10.2012 ע' 21 ש' 9-1).

9.התובע טען כי לא שמר את הדו"חות שלדבריו סיפק למזמינת השירות, וזאת אף כי פעל כקבלן עצמאי. הוא הסביר: "עד כמה שידוע לי הדו"חות האלו הועברו למאוחדת ע"י אסתי מיכאלי. אני בשנת 2009-2008 הייתי חי בנהרייה הירוקה, נכנסתי למאסר של 3 שנים והשתחררתי לא מזמן, אשתי נשארה עם ארבעת הילדים שלי ועברנו לדירת עמידר. אשתי עשתה את ההעברה. היום אנחנו אחרי שיפוץ כללי בבית. עד כמה שידוע לי מכל האריזות שארזתי לא נשאר זכר" (פ' מיום 14.10.2012 ע' 21 ש' 21-24). בהמשך החקירה השיב באופן מתחמק (פ' מיום 14.10.2012 ע' 22 ש' 9-4):

"ש. מתי גילית שאין לך אותם?

ת. תגיד לי על מה אתה רוצה שאני אענה לך ישר. מה אתה רוצה לדעת, אם ביצעתי את העבודה? אני מודה שאסתי מיכאלי הכניסה אותי לעבודה. אין את הניירות. שיקרתי לך. מה יותר מזה? נגיע לנקודה שאתה רוצה להגיע. ליד השופטת אני אומר לך ששיקרתי לך, איפה הנקודה? ביצעתי את העבודה או לא ביצעתי את העבודה. אתה ממש חוצפן. אתה נותן לי להגיד את המילה שקרן כדי להגיע לנקודה שאתה רוצה להגיע אתה ממש חוצפן".

10.הדו"ח שצורף כנספח א' לתצהיר התובע - ובו פירוט של בדיקות בסניפים - לא הוכן בזמן אמת, אלא בדיעבד ולצרכי המשפט. התובע טען שאשתו הכינה את הדו"ח, ולדבריו שאבה את המידע "לפי הקבלות" (פ' מיום 14.10.2012 ע' 32 ש' 16-10). במקום אחר טען כי הדו"ח נערך על בסיס "דו"חות שהיו לי. היום הם לא קיימים" (פ' מיום 14.10.2012 ע' 25 ש' 5-4). גב' מיכאלי העידה שהדו"ח נעשה כשחזור: "כב' השופטת שחקרה אותי ואת אמיר [בדיון המקדמי] ביקשה ריכוז של סניפים שאמיר יכול להביא איתו, ואז הוא הלך ושיחזר את הדו"ח הזה והגיש את זה באקסל ורשם את הדו"ח הזה לפי זכרון והגיש בדו"ח אקסל. הדו"ח באקסל נדרש ע"י השופטת" (פ' מיום 14.10.2012 ע' 47 ש' 3-1).

11.אך התובע נמנע מלציין בתצהירו שהדו"ח הוכן בדיעבד, כשחזור, ובאמצעות אשתו (ר' ס' 7 לתצהירו). אף לא הציג את המסמכים שהיוו בסיס להכנת הדו"ח. למרבה הצער, התברר כי הדו"ח סובל מאי דיוקים משמעותיים, המאיינים את אמינותו. למשל, נרשם בו כי התובע ביקר בסניף באילת (ס' 145 בע' 7 בנספח א' לתצהיר התובע); אך התובע הודה, וחזר וטען בעקביות, שלא טיפל בסניפים בדרום הארץ (ר' עדותו בפ' מיום 14.10.2012 ע' 24 ש' 31-27).

12.מר אלון פלטי, כלכלן בנתבעת, שלח את הדו"ח לתגובות מנהלי הסניפים המוזכרים בו. התשובות, שתסקרנה להלן, מלמדות שהדו"ח אינו משקף ביצוע עבודה כלשהי (ר' ס' 31 לתצהירו ותשובות דוא"ל בנספחים יא'-יב').

13.חיים שנער, מנהל סניף הרצליה, השיב כלדקמן: "לבקשתך – לא זכור לנו שהיה אצלנו, המגבר שיש לנו מזה שנים רבות סופק בעבר ע"י חברת חוט ואלחוט שעבדה בקופה, אין לנו טיונר אחר ולא CD. כמו כן תיקון והחלפה או תוספת רמקולים. לקראת ביקורת כיבוי אש בוצע על ידי טכנאי שנשלח על ידי ירון בשם רמי כולל ביקורת והפעלה, מעבר לכך לא זכור לי וגם לא נמצא כל נייר המאשר ביצוע עבודה כלשהי" (ההדגשה הוספה). אילנה רובין, ממרפאת הוד השרון, השיבה: "אין בזכרוני ביקור של מר [אמיר] חכמי/אדם מטעם חברת א. תקשורת אין ברשותי מסמך המתעד ביקור מטעם חברת א. תקשורת. הנתונים המופיעים בדו"ח אינם תואמים את הקיים במרפאת הוד השרון. במרפאה מערכת מגבר טיונר+7 רמקולים בלבד. כמו כן הכתובת המצויינת בדו"ח אינה נכונה, כתובתינו יהושע בן גמלא 25/ב'" (ההדגשה הוספה). מר דניאל פרץ ממרפאת גן יבנה השיב: "לא מוכר שם זה של הקבלן - מר אמיר חכמי ומעולם לא נדרשתי בשירותיו. כמו כן כל מלאי הציוד שצוין לא נמצא ברשות המרפאה" (ההדגשה הוספה). אלי בנגל, מרפאת בית שמש, השיב: "לא זכור לנו אדם בשם הנ"ל שסיפק שירותי תקשורת". יעל יפתח ממרפאות חולון ובת-ים ציינה: "מבדיקה שערכתי מר חכמי לא ביצע עבודות כל שהן בסניפי חולון בת-ים". אביטל ירקוני, מנהל סניף אשדוד, כתב: "לגבי מר אמיר חכמי-א' תקשורת, בבדיקה שערכתי אל מול המרפאות, לא ידוע דבר בנדון". שירי דואק ממרפאת בת-ים רשמה: "לאחר בדיקה עם חיים אחראי תחזוקה במרפאות בת-ים, אינו זוכר את חברה זו "אמיר חכמי", במקרה שהיו תקלות בכריזה היה פונה לרמי שבזמנו עבד בחברת חוט ואלחוט". גילה אוחיון, מנהלת מרפאות רמלה, לוד ושוהם, השיבה: "מבדיקה שערכתי במרפאות רמלה, לוד, שוהם מר חכמי או אדם אחר מטעמו לא ביקרו במרפאות - אין עדות במרפאות לכך".

14.וכך הלאה, אהובה לביא ממרפאות גדרה, קרית עקרון ומזכרת בתיה השיבה: "אינני מכירה את מר אמיר חכמי או אדם מטעם חברת א. תקשורת. לא ידוע לי וגם לא זכור לי ביקור שלו או של איש מטעמו בין השנים 2008-9". מירי קליינהנדלר, מרפאות מודיעין: "למיטב הבנתי הנתונים המופיעים בדו"ח ביחס לציוד התקשורת במודיעין אינם תואמים, לא במרפאת מרלז שכבר נסגרה ולא במרפאת קייזר" (ההדגשה הוספה). גלית אמור, מנהלת סניף אשקלון: "מבירור שערכתי עם איש האחזקה של הסניף: הוא מעולם לא נתקל באדם בשם הזה, מעולם לא פנו אליו טלפונית או פיזית ע"מ לתחזק את המערכת. רמי מהתקשורת מבצע בדיקה למערכת הקיימת". מירי מרקוביץ, מרפאת רחובות: "לא היה ביקור במרפאה...". בתיה קוקס, מרפאת רחובות: "אינני מכירה איש זה. מי שמגיע כל הזמן לקריאות הינו רמי". יאנה בן יאיר ממרפאת ראשל"צ: "הריני להודיעך שלא בוצעו עבודות תקשורת ע"י א' תקשורת באשכול ראשון לציון. וכל זאת לאחר בירור ובדיקה עם איש אחזקה שלנו מר דרור שלמה ומר שאול רוטמברג קודמי בתפקיד". קיס אינטיבה ממרפאת בית ג'ן כתבה: "לאחר בדיקת הניירת וקלסר ספקים שלנו לא נמצא רישום לעבודה או אספקת ציוד תחת השם המבוקש".