אלקריף נ' עיריית תל-אביב

החלטה

לפניי בקשה לפטור מאגרה על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007 (להלן: "תקנות האגרות").

העובדות הרלוונטיות לענייננו הן כדלקמן:

ביום 11.04.13 הגישה המבקשת בקשה לפטור מאגרה ובבד בבד תביעה לסעד הצהרתי.

טענות המבקשת:

המבקשת בבקשה לפטור מאגרה מצהירה כי הינה שוכרת דירה הרשומה ע"ש "אבי בעל הדירה" וכי הכנסתה הממוצעת בשישה חודשים אחרונים עומדת על סך 3,310 ₪.

המבקשת מציינת כי אין ברשותה תוכניות חסכון\קופות גמל, וכי אין לה חובות לנושים שונים.

המבקשת מעירה כי סמוכים על שולחנה ירין אלקריף, עדן אזקפור, ליאם אלקריף.

תגובת המשיב:

המבקשת לא תמכה את בקשתה לפטור מאגרה בפריסת תשתית עובדתית מספקת בדבר מצבה הכלכלי. קרי לא צורפו אסמכתאות המעידות על מקורות הכנסותיה של המבקשת ב-6 חודשים אחרונים, לא צורפו דפי חשבון בנק, וכו'.

המבקשת לא פירטה את ניסיונותיה להשגת סכום האגרה כאמור באמצעות קרובים.

תגובת המדינה:

לטענת המדינה הבקשה לפטור מאגרה שהוגשה לקונית וכי לא הושלמו פרטי חשבון הבנק של המבקשת.

עוד מעירה המדינה כי המבקשת סמוכה על שולחנו של אביה ומתגוררת בדירתו ועל כן היה עליה לפרט בבקשה גם את רכוש אביה.

המסגרת הנורמטיבית:

כללי

תקנה 14 לתקנות האגרות מסדירה את נושא הפטור מתשלומה של אגרה שעל תובע לשלמה עם הגשת תביעתו ואת הדין החל על בקשה לפטור מאגרה.

14.(א)בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.

(ג)הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.

ביסוד תקנה זו מונח איזון בין שתי תכליות נוגדות. מחד גיסא, התקנות הקובעות מנגנות של השתתפות הפרט המבקש לנהל הליך משפטי בעלות ההליך ובשירות המתקבל ממערכת המשפט, תוך מתן אפשרות לשירות כלל הנדרשים בפועל או בכוח לבתי המשפט. מאידך גיסא, מנגנון זה איננו מנגנון פיסיקאלי בלבד אלא הוא גם בא לבסס את רצינות ההליך ויסודו, מתוך הנחה כי מי שנדרש לשלם אגרה עבור הליך משפטי, ישקול היטב את הצורך בהליך ואת האמור לגופו. זאת ועוד, מושכלות יסוד של מערכת המשפט הינם כי הלכים משפטיים עולים כסף. ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין והן על מערכת המשפט (ראה: החלטתו של כב' הרשם מר משה בר-עם בת"א 35270-09-11, שוקר נ' inspecs ltd).