אלפסי נ' ביטון

פסק דין

1.הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד – 1984.

2.בפניי תביעה, בגדרה עותרת התובעת לחייב את הנתבע לפצותה בגין נזקי רכוש שנגרמו לה בסך 24,517 ₪. עפ"י הנטען, ביום 26.6.06, נהגה התובעת ברכב מסוג פולקסווגן מ.ר.

26-491-07 בבית אליעזר ובה בעת נהג הנתבע בנתיב הנגדי ברכב אחר מ.ר. 63-690-23, כאשר לפתע סטה הנתבע מנתיב נסיעתו לנתיב הנגדי, בו נסעה התובעת וכתוצאה מכך ארעה התנגשות בין שני הרכבים.

3.התובעת טוענת, כי כנגד הנתבע הוגש כתב אישום לבית המשפט לתעבורה בחדרה וביום 6.12.09 הורשע הנתבע בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, ובין היתר גרימת נזק לרכוש או לאדם וסטייה מנתיב נסיעה לפי סעיף 40 (א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

4.לטענת התובעת, נגרמו לה הנזקים שלהלן: סך 20,700 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לרכב עפ"י אומדן שמאי שחוות דעתו צורפה לכתב התביעה; סך 1,317 ₪ בגין שכר טרחתו של השמאי; וסך 2,500 ₪ בגין ביטול זמן, טרחה וטרדה.

5.בכתב הגנתו, כופר הנתבע בטענות התובעת וטוען כי התובעת השתהתה בהגשת התביעה 5 שנים וכי הוא, הנתבע, לא התרשל ולא גרם לתאונה המתוארת בכתב התביעה. לגרסתו, התובעת היא היא אשר סטתה מנתיב נסיעתה ופגעה ברכב הנתבע. הנתבע עמד על נסיבות הודאתו בעובדות כתב האישום שהוגש לבית המשפט לתעבורה ועל נסיבות הרשעתו, וטען כי אין לייחס משקל להודאתו ולהרשעתו, מאחר והוא הודה במסגרת הסדר טיעון, לאחר שעורך הדין שייצג אותו נפטר בטרם נשמעו הוכחות הצדדים.

6.הצדדים הגישו לעיוני חלק מחומר המשטרה, לרבות דו"ח בוחן.

7.הצדדים טענו בפניי היום. התובעת מבקשת לקבל את התביעה במלואה, ואילו הנתבע טוען כי יש לייחס לתובעת אשם תורם משמעותי.

8.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושקלתי הן שיקולי דין והן שיקולי פשרה, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך 18,500 ₪ וכן סך 500 ₪ בגין הוצאות משפט. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ב ניסן תשע"ב, 04 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: