אלעל הורידה את הנוסעת מהטיסה ונתבעה

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריית גת
26092-06-10
1.9.2014
בפני השופטת:
נעם חת מקוב

- נגד -
תובעים:
ס.פ.
עו"ד א. הופמן
נתבעים:
1. אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ
2. קולטון יבגני

עו"ד א. שפירא
פסק דין
 
  1. תביעה בגין נזקי גוף, שנגרמו לתובעת לטענתה על ידי הנתבעים. התובעת הייתה אמורה לטוס בטיסה של הנתבעת 1, ביום 16.9.08 בשעה 23:55 משדה התעופה במינסק לארץ. עקב מחלוקת שהתגלעה בינה לבין נציג הנתבעת 1 במקום, הוא הנתבע 2, אשר פרטיה שנויים במחלוקת בין הצדדים, לא עלתה התובעת על הטיסה ובסופו של יום טסה לישראל בטיסה אחרת שבוע מאוחר יותר. לטענת התובעת, עקב אירוע זה, אשר פרטיו שנויים במחלוקת בין הצדדים, נגרמו לה נזקי גוף ומכאן תביעתה.

     

    המחלוקות בין הצדדים

  2. הצדדים חלוקים בינהם בשאלת נסיבות התרחשות האירוע ביום 16.9.08, בשאלת אחריות הנתבעים להתרחשות ולתוצאותיה, בשאלת האשם התורם של התובעת וכן בנוגע להיקף הנזקים שנגרמו לתובעת. טענתם העיקרית של הנתבעים היא כי האירוע נכנס לתחולת אמנת וורשה ובמסגרת המגבלות של אמנה זו יש לדחות תביעתה של התובעת. אבחן תחילה טענה אחרונה זו.

     

    אמנת ורשה וייחוד העילה

  3. הנתבעים טענו כבר בכתב ההגנה, כי יש לסלק את התביעה נגדם על הסף, משום שעל פי אמנת וורשה ("האמנה לאיחוד כללים מסוימים בדבר תובלה בין לאומית באוויר, שנחתמה בוורשה ביום 12 באוקטובר 1929" ותכונה להלן "אמנת וורשה"), אשר הוחלה בארץ על ידי חוק התובלה האווירית תש"ם 1980, התובעת איננה זכאית לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לה ולנוכח תחולת אמנת וורשה על העניין היא אינה זכאית לסעד על פי כל דין אחר.

  4. ייאמר, כי התובעת לא התייחסה לטענה זו בסיכומיה כלל, על אף שכאמור לעיל, היא נטענה על ידי הנתבעים כבר בכתב ההגנה. כמו כן ועל אף הדגש הרב ששמו הנתבעים בסיכומיהם על סוגיה זו, לא ניצלה התובעת את האפשרות להגיש סיכומי תשובה. על כן אין בפני כל עמדה של התובעת בסוגיה זו, לא בפן המשפטי ולא בפן העובדתי ככל שהוא רלוונטי.

  5. כאמור לעיל, חוק התובלה האווירית תש"ם 1980 (להלן: "החוק"), קבע את תחולתה של אמנת ורשה בישראל. סעיף 2 לחוק קובע:

    "על תובלה אוירית, שמקום היציאה ומקום היעוד שלה נמצאים לפי תנאי ההסכם בין הצדדים בשטחן של שתי מדינות שהן צדדים לאמנת ורשה, או בשטחה של אחת מהן בלבד שהיא צד לאמנת ורשה והוסכם על מקום חניה בשטחה של מדינה אחרת, יחולו הוראות אמנת ורשה."

  6. סעיף 10 לחוק קובע את ייחוד העילה על פי אמנת וורשה כדלקמן:

    "אחריותו של המוביל, עובדיו וסוכניו לפי חוק זה לנזק, לרבות לנזק שנגרם עקב מותו של נוסע, תבוא במקום אחריותו לפי כל דין אחר, ולא תישמע כל תביעה לפיצוי על אותו נזק שלא על פי חוק זה, תהא עילתה הסכם, עוולה אזרחית או כל עילה אחרת ויהיו התובעים אשר יהיו."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

חזרה לתוצאות חיפוש >>