אלעזר נ' עירית הוד השרון ואח'

השופט י' עמית:

1. ראובן מוכר נכס מקרקעין לשמעון ומתחייב לשאת בהיטל השבחה החל על הנכס. טרם הושלמה העסקה ברישום במרשם המקרקעין, נכנס ראובן להליכי פשיטת רגל. האם רשאית הוועדה המקומית לסרב ליתן את האישור הנדרש על פי החוק לצורך השלמת רישום המקרקעין על שמו של שמעון, כל עוד לא שולם חוב היטל ההשבחה? זו השאלה המתעוררת במקרה שבפנינו.

העובדות הצריכות לעניין

2. ביום 8.6.2010 נחתם הסכם מכר בין המערער (להלן: המוכר או המערער) לבין המשיבה 3 (להלן: הקונָה), למכירת חלק ממגרש בהוד השרון לבניית יחידת דיור אחת (להלן: המקרקעין או הנכס) תמורת הסך של 75,000$. במסגרת ההסכם התחייב המערער לשאת במס שבח, מס מכירה ומס רכוש, וכי כל תשלומי העירייה, לרבות היטלי השבחה עד מועד מסירת החזקה, יחולו עליו, ואילו תשלומים שיוטלו לאחר מסירת החזקה (או לאחר אישור תכנית הבנייה הר/1200) יחולו על הקונָה.

           בהסכם נקבע כי אם עד לתשלום האחרון (בסך 12,000$) לא ימציא המוכר את האישורים הנדרשים, סכום של 10,000$ יוחזק בנאמנות על ידי עורכי הדין של המוכר, כאשר ה"תשלום לנאמנים כמוהו כתשלום למוכר ויראו אותו כאילו נתקבל אצל המוכר במועד התשלום לנאמנים". בהסכם נקבע כי מתוך הסכום שיוחזק בנאמנות יועבר למוכר סכום של 6,000$ כנגד המצאת אישורי מס שבח, רכוש ומס מכירה, ויתרת הפקדון תועבר למוכר כנגד המצאת אישור הרשות המקומית בגין תכנית האיחוד והחלוקה. המוכר התחייב להעביר הזכויות בנכס בלשכת רישום המקרקעין על שם הקונה, תוך שלושה חודשים ממועד אישור תוכנית האיחוד והחלוקה על פי תב"ע הר/1200 ונקבע כי תינתן למוכר הזכות לערער על שומת היטל השבחה, והזכות להמציא ערבות בנקאית לצורך קבלת אישור העירייה מבלי לשלם את ההיטל עד להכרעה בערעור.

           ביום 6.2.2012 ניתן צו כינוס נכסים נגד המערער.

           ביום 4.4.2012 שלחה הוועדה המקומית (המשיבה 2) הודעה למערער, ובה פירוט היטלי השבחה בהם הוא חייב, בגין השבחה משנים 1992, 2003 ו-2008. הסכום הכולל לתשלום לפי המכתב הוא 108,873 ₪.

3. במסגרת הליכי פשיטת הרגל הגישה הקונה בקשה לבית משפט קמא, להורות  לעירייה (המשיבה 1) ולוועדה המקומית ליתן לה את האישורים הנדרשים להעברת הנכס על שמה במרשם המקרקעין.

רקע נורמטיבי מקדים