אלסייד נ' מדינת ישראל ואח'

החלטה

בפני בקשה להאריך המועד להגשת בקשה להישפט על פי סעיף 230 לחסד"פ [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.

המדובר בדו"ח אשר מספרו 51103258946, שנרשם לחובת המבקש, בשנת 2011 ונמסר לו ביד, כך שמועד ביצוע העבירה היה ידוע למבקש.

לטענת ב"כ המבקש, המבקש העביר לו את הדו"ח לצורך הגשת בקשה להישפט תוך 90 ימים מיום ביצוע העבירה ועקב טעות משרדית הוגש הדו"ח רק ביום 25/10/11.

עוד ציין ב"כ המבקש כי הטעות נבעה מכך שמועד ביצוע העבירה לא נראה ברור בדו"ח ולכן המזכירה במשרדו סברה כי העבירה בוצעה בספטמבר והבקשה מוגשת בזמן ורק בעת קבלת מענה ממשטרת ישראל, הבין ב"כ המבקש כי הבקשה לא נשלחה בזמן.

ב"כ המשיבה, הביעה התנגדותה לבקשה זו וציינה כי המבקש יכל לברר פרטי הדו"ח באמצעות פניה למרכז לפניות נהגים. הגם שחלה עליו החובה לוודא מה נעשה עם הדו"ח אותו העביר לעורך דינו לטיפול.

לאחר שבחנתי את הבקשה ותצהירה, מצאתי כי ב"כ המבקש לא הציג טעם ראוי ונכון להגשת הבקשה באיחור. מה עוד, שאף אם פרטי הדו"ח אינם ברורים על גבי הדו"ח, עמדה בפני ב"כ המבקש האפשרות לפנות למבקש ולשאול אותו בדבר מועד ביצוע העבירה כי הרי הנ"ל נתפס בעת ביצוע העבירה והדו"ח נמסר לו ביד, וסביר כי מודע למועד ביצוע העבירה ואם לא בדרך זו, הרי שעמדה בפני ב"כ המבקש אפשרות נוספת לבירור מועד העבירה וזאת על ידי פניה למרכז לפניות נהגים .

יתרה מזאת, המבקש היה צריך לוודא מה עלה בגורל הדו"ח.

משכך, איני סבור כי יש מקום לפתוח את שערי בית המשפט בפני המבקש ולכן הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ב, 25 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: