אלסאנע ואח' נ' מדינת ישראל

החלטה

על פי לשון הבקשה שהוגשה לבית המשפט, מתבקש בית המשפט לבטל צו פסילה מנהלית של רישיון נהיגה של המבקש מס' 1 וכן צו איסור שימוש ניתן נגד הרכב שבבעלות המבקשת מס' 2.

במהלך הדיון זנח ב"כ המבקש את בקשתו בכל הקשור לביטול צו הפסילה של רישיון הנהיגה, והדיון התמקד אך ורק בבקשה לבטל צו איסור השימוש.

הצווים ניתנו ע"י קצין פוסל ביום 9.7.12 אחרי שנרשמו נגד המבקש מס' 1 שני דוחות תנועה. בדו"ח מס' 30200932868 מואשם המבקש בנהיגה ברכב שמצבו עלול לסכן עוברי דרך, לפי תקנה 27(א) לתקנות התעבורה ואילו בדו"ח 30200932876 הואשם בין היתר בנהיגה ללא רישיון נהיגה לאותו סוג רכב, ללא ביטוח וללא דיסקת טכוגרף.

שני האישומים כלולים בתוספת השביעית לפקודה, המקימה סמכות לקצין בפועל להורות על מתן צו איסור שימוש לרכב, אלא ספק אם הליקויים שבאישום הראשון כלולים בסעיף 17 לתוספת.

יחד עם זאת, עדיין חשוב להתייחס לאישום זה במסגרת החלטה זו .

ב"כ המבקש "מנסה" להוכיח באמצעות מסמכים שונים כי הרכב היה תקין וכי השוטר היה יכול להסתפק בסנקציה פחות חמורה, מבלי להוציא צו איסור שימוש.

הוא מסתמך על אישור כי הרכב עבר מבחן שנתי ונבדק מידי פעם ע"י קצין בטיחות.

העבירה בוצעה בחודש יולי ואילו הרכב עבר מבחן שנתי כ-3 וחצי לפני כן.

הליקויים שנמצאו ע"י השוטר חמורים ומסוכנים ואף ניתנה הודעת איסור שימוש המחייבת תיקון הליקויים לפני החזרת הרכב לכביש.

הנהג עצמו מאשר כי מדובר ברכב "ישן" ורשימת הליקויים מצביעה על הזנחה ומסוכנות לציבור.

אלא מעבר לליקויים שנתגלו כאמור, נמצא כי הנהג לא היה בעל רישיון נהיגה מתאים המתיר לו לנהוג במשאית נשוא הדו"חות.

במהלך הדיון, נטען כי הנהג "התבלבל" בין הדרגה "הישנה" של רישיון "ג" לדרגות "החדשות" של C ו- C1 , כאשר הוא רשאי לנהוג על C1 בלבד.

יש לציין כי הנהג היה ללא מסמכים מזהים והוא עוכב לתחנה לשם זיהוי והצגת מסמכים.

בעל החברה טען בפני בית המשפט כי זקוק לרכב, כל חודש עושים בדיקות וכי "קשה לעקוב אחרי הנהגים שמתחלפים ביניהם".

אין אני סבור כי מדובר בטעות או בתקלה טכנית , כלל ועיקר, המבקש בתור הבעלים על המשאית חייב לוודא ולהשגיח על תקינות הרכב שהינו בעלת מימדים גדולים שאפילו תקלה "קטנה" יכולה לגבות תוצאות חמורות קשות וכן חייב לוודא כי רק נהג מורשה לנהוג באותו רכב, אכן ינהג בו.

לא מדובר בנהג "מזדמן" או החלפת נהגים שלא בידיעת הבעלים אלא העדר פיקוח על הנעשה ברכב.

החוק קובע הגנה לבעל הרכב אם יוכיח כי עשה "הכל ביכולתו" למנוע ביצוע העבירות (ראה סע' 57 ב(ב)(2) לפק' התעבורה).

מדובר בנטל כבד, ולא די באמצעים סבירים (ראה ב"ש (מחוזי ב"ש) 2188/08 צרפתי נ. מ"י).

ברור במקרה דנן כי המבקשת נכשלה כשלון גדול באי מניעת ביצוע העבירות, כאשר היה ביכולתה למנוע, אם היתה פועלת כפי שניתן לצפות מחברה כזו.