אלן ואח' נ' שעבאן ואח'

החלטה

1.התובעת הגישה תביעתה בגין נזקי שנגרמו לה לטענתה, בתאונת דרכים מיום 10.10.2009. כפי שצוין בהחלטתי מיום 6.1.2013, בד בבד עם הגשת התביעה הגישה התובעת בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחומים האורטופדיה, א.א.ג., עיניים, גניקולוגיה ופסיכיאטריה. בסופו של דבר, הודיעה התובעת כי היא עומדת על מינוי מומחים בתחום האורטופדיה ובתחום הפסיכיאטריה בלבד.

2.במסגרת החלטתי מיום 6.1.2013 מונו מומחים רפואיים בתחום א.א.ג. ובתחום האורטופדיה. מנגד, באשר לתחום הפסיכיאטריה, בקשתה של התובעת כללה מסמך יחיד מיום 10.4.2012, המעיד על פגישה אחת עם פסיכולוגית. נקבע, כי אין במסמך יחיד זה משום ראשית ראיה לנכות בתחום הפסיכיאטריה. עם זאת, מאחר והצדדים הסכימו במהלך הדיון כי תינתן לתובעת ארכה על מנת להגיש מסמכים רפואיים נוספים שיש בהם כדי לבסס את בקשתה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה, ניתנה לתובעת ארכה בת 60 ימים לעשות כן.

3.בהתאם להחלטה הנ"ל, הגישה התובעת ביום 5.3.2013 מסמך נוסף מיום 15.9.2011 שניתן על ידי הפסיכולוגית פטרישיה א. הנסון. מסמך זה מתייחס למספר פגישות עם התובעת, שנערכו בישראל החל מחודש דצמבר 2009. הפסיכולוגית ציינה, כי נפגשה עם התובעת לראשונה על מנת לייעץ לה לגבי טראומה בשל פציעות משמעותיות בתאונה שארעה לה. נטען, כי התובעת דיווחה על הבזקים לאחור (flashbacks) וכן, תארה סימפטומים מתונים של תסמונת דחק ולאחר מכן אובחנה כסובלת מתסמונת דחק פוסט-טראומטית (לא ברור מי ערך את האבחון ומתי ולא צורף מסמך כלשהו שיבסס ולו לכאורה טענה זו).

4.עוד ציינה הפסיכולוגית, כי נפגשה עם התובעת מדי פעם למשך מספר חודשים, על מנת לייעץ לה לגבי קשיים הנוגעים לחרדה בנסיעה ברכב ממונע וכן, לניהול כאב וחרדה מפני השפעות ארוכות הטווח של הפציעות מהן סבלה. עוד צוין, כי התובעת סבלה מתחושת אבדן ביחס לשהותה בישראל, באשר לציפיות שהיו לה לגבי האופן בו תוכל לנצל את השהות. נטען, כי התובעת עשתה מאמצים גדולים, התגברה על חלק מהסימפטומים מהם סבלה, הייתה מסוגלת לחזור למקום בו שרתה כמתנדבת ואף לנסוע במוניות שירות. אולם, כאשר עזבה הפסיכולוגית את הארץ על מנת לשוב לארה"ב, עדיין לא נפתרו לחלוטין בעיותיה הרפואיות.

5.ספק בעיני אם ניתן להגדיר מסמך זה כמסמך שנערך לצורך טיפול רפואי, כנדרש בתקנה 2(ב) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז - 1986. מכל מקום, התובעת לא צרפה את חומר הגלם הנוגע לפגישות שנערכו עם הפסיכולוגית, אף שניתנה לה הזדמנות לעשות כן. בנוסף, כפי שעולה מהמסמך, הרי שאותה פסיכולוגית ערכה עם התובעת מספר פגישות ייעוץ בעת שהייתה בארץ. לא ניתן פירוט לגבי תוכן כ"א מהפגישות, לא צויין מספר הפגישות, או מועדיהן אולם, על פי תוכן המסמך, הפגישות נערכו אך במהלך התקופה הסמוכה לתאונה ולא קיים תיעוד של רצף טיפולים לאחר מכן.

6.אף אם אראה במסמך הנ"ל כמסמך המותר להגשה לצורך בקשה למינוי מומחה רפואי, הרי שאין בו משום ראשית ראיה לקיומה של נכות בתחום הפסיכיאטריה ולכן, אין מקום למינויו של מומחה בתחום זה.

7.הבקשה נדחית, אפוא.

אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לידי הצדדים.

ניתנה היום, י"ד ניסן תשע"ג, 25 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: