אלמלח נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילתו המנהלית של המבקש לאחר שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו נהיגה במצב שכרות.

אין מחלוקת כי רף האלכוהול אשר נמדד למבקש עובר לזמן נהיגתו ברכב עומד על 325 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף.

ב"כ המבקש אף הסכים בהגינותו כי יש בידי המדינה ראיות לכאורה למתואר בכתב האישום, אף כי סבר כי חל כרסום באיכות ראיות אלה נוכח דוח המאפיינים שתקין בחלקו הגדול.

מרכז טיעונו של המבקש נסוב סביב שאלת מסוכנותו שכן אין למבקש כל עבר תעבורתי משמעותי בעשר השנים האחרונות, ולמעשה עבירת הקנס האחרונה שביצע הייתה לפני כתשע וחצי שנים.

המבקש מעולם לא גרם לתאונה ורמת האלכוהול הספציפית שנמדדה אינה חורגת בצורה ניכרת מרף האלכוהול המותר.

בנסיבות המתוארות לעיל סבורה ההגנה כי די בתקופה המנהלית שריצה המבקש עד היום בעוד המדינה סבורה כי חומרת העבירה המיוחסת אינה מצדיקה כל ביטול או קיצור של ההליך המנהלי.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, החלטתי כי דין הבקשה להתקבל בצורה חלקית:

אין לי כל ספק כי בידי המדינה ראיות טובות לכאורה ללא כל כרסום מהותי.

בחנתי היטב את תיק החקירה ונוכחתי כי בידי המדינה ראיות נעדרות כרסום לפיהן אכן נהג המבקש ברכב כאשר בליטר אויר נשוף שלו 325 מיקרוגרם אלכוהול.

העבירה שביצע המבקש לכאורה, מקימה מסוכנות בפני עצמה אשר מצדיקה את ההליך המנהלי אשר ננקט.

יחד עם זאת, היעדר עבר תעבורתי משמעותי על פני ותק נהיגה משנת 1994, מחייב מתן ביטוי במשך ההליך המנהלי, קל וחומר כאשר רמת האלכוהול שנמדדה אינה חריגה וקרובה לרף המותר.

התעלמות מדרך נהיגתו של אדם אשר הוכיח בעשור האחרון כי הוא נוהג בצורה זהירה ולא ביצע כל עבירה – תיצור עיוות דין שאינו צודק.

אשר על כן, שיקלול ראוי בין חומרת העבירה הלכאורית המייצרת מסוכנות עם היעדר עבר תעבורתי בעשור האחרון, מניב בעיני תקופת פסילה מנהלית שלא תעלה על 20 יום.

אני מחליט לכן להורות על קיצור הפסילה המנהלית בפרשה זו ל- 20 יום מיום 25.8.13. בתום 20 יום מיום 25.8.13, תשיב משטרת ישראל למבקש את רישיון נהיגתו כנגד הצגת החלטה זו.

ניתנה היום, כ"ח אלול תשע"ג, 03 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: