אלמוני נ' פלונית

הנשיאה ורדה וירט-ליבנה

לפנינו ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה באר שבע מיום 1.2.2024 (השופטת יעל אנגלברג-שהם; סע"ש 49242-06-20) (להלן: "פסק הדין") בגדרו התקבלה מרבית תביעתה של פלונית כנגד אלמוני. בפסק הדין נקבע, כי פלונית זכאית לפיצוי מכוח החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 (להלן: "החוק למניעת הטרדה מינית" או "החוק") בסך של 150,000 ש"ח בגין אירועי הטרדה מינית; לפיצוי בסך של 20,000 ש"ח בגין אובדן הכנסה לתקופה של ארבעה חודשים, וכן נפסקו לזכותה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ש"ח. כמו כן, במסגרת פסק הדין נדחה רכיב תביעתה של פלונית אשר הוגש מכוח חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 מטעמי סמכות עניינית, וכן נדחה רכיב שעניינו אובדן השתכרות במועד שלאחר פיטוריה של פלונית מעבודתה.

העובדות הצריכות לעניין

1. המערער (אלמוני), יליד 1974, שוטר בדרגת רב־סמל מתקדם (רס"ם) במשטרת ישראל, שימש בפועל – במועד הרלוונטי לתביעה – כמפקד השיטור העירוני של עיריית XXX (להלן: "העירייה"), הגם שעל פי התקן הפורמלי כיהן כסגן מפקד השיטור העירוני, אם כי בפועל לא היה מפקד הממונה מעליו.

    

2. המשיבה (פלונית), ילידת 1992, עבדה ביחידת השיטור העירוני של העירייה והועסקה על ידה בתקופה הרלוונטית לתביעה.

    

3. הגם שאלמוני שוטר במשטרת ישראל, ופלונית פקחית ביחידת השיטור העירוני; באופן מעשי מקום עבודתם המשותף היה במשטרת ישראל אשר מנהלת אותם מבחינה מקצועית, נותנת הוראות באשר לאופן עבודתם, קובעת את לוחות הזמנים ומנהלת את עבודתם באופן ישיר.

    

4. לבהירות הדברים נציין, כי מערך האכיפה העירוני הוא כוח משולב המונה כוחות מטעם משטרת ישראל העובדים יחד עם כוחות הפיקוח העירוני, אשר מטרתם למנוע ולאכוף עבירות בתחומי החיים בתחום המוניציפאלי. תפקידו של מערך השיטור לממש את יעדי האכיפה ובכך לחזק ולהגביר את הביטחון האישי של אזרחי ותושבי המרחב העירוני הנתון בשטח אחריותם.