אללוף נ' משעול

החלטה

התביעה הוגשה בחודש ינואר 2011. ביום 28.7.11 הגיש הנתבע בקשה לדחות את הדיון בטענה כי כתב התביעה לא הומצא לו מעולם והוא שמע עליו מיוזמתו רק ביום 28.7.11. לאור זאת, נתבקשה דחייה על מנת לאפשר לנתבע לאסוף ראיות ולהתארגן לדיון. באותו יום ניתנה על ידי החלטה, בקשת הדחייה נדחתה והוריתי לנתבע להגיש כתב הגנה בתוך 15 יום ואכן הוגש כתב הגנה.

בקשה זו הוגשה לאחר שבאותו יום הגישה התובעת בקשה למתן פסק דין נגד הנתבע בהעדר הגנה.

ביום 15.8.11 הגישה התובעת בקשה להמציא לה את כתב ההגנה.

ביום 24.8.11 הוגשה על ידי התובעת בקשה לדחיית מועד הדיון בטענה כי התובעת עתידה לנסוע נוכח לידה צפויה של בן משפחתה. לפי האמור בבקשה, התובעת מעוניינת לטוס לארה"ב כדי להיות נוכחת בלידת הנכד ובטקס הברית. ביקשתי את תגובת הנתבע והנתבע ביקש לדחות את בקשת הדחייה וציין כי הוא נערך באופן מיוחד לדיון וביקש חופשה וימי חופשתו מדודים והוא גם הוא הודיע על הדיון לעדים שהוא מבקש להעיד.

ביום 29.8.11 קבעתי, כי הבקשה לדחייה נדחית והדיון יתקיים במועד שנקבע.

היום התייצב הנתבע עם עד מטעמו. התובעת לא התייצבה לדיון. התייצב מתמחה במשרד שלפי הטענה מייצג את התובעת. למותר לציין, כי לא נתבקשה רשות ייצוג, ממילא לא ניתנה רשות ייצוג והמתמחה שנוכח באולם, ואשר לפנים משורת הדין ניתנה לו גם האפשרות לדבר, אינו מוסמך לייצג את התובעת, אינו רשאי לייצגה ועצם התייצבותו אינה מעלה ואינה מורידה דבר.

מכל מקום, גם לו היה רשאי המתמחה להופיע בשם התובעת, לא היה בכך כדי לשנות, שהרי בקשת הדחייה נדחתה על ידי. מדברי המתמחה גם עולה כי התובעת נטלה לעצמה את הזכות לנסוע לארה"ב למרות ההחלטות שניתנו והיא מצויה שם עתה.

בנסיבות אלו, ונוכח העובדה שהדיון לא נדחה ובהעדר התייצבות, אני מוחקת את התביעה.

התובעת תישא בהוצאות הנתבע בסכום של 500 ₪. לפני משורת הדין, אין חיוב בהוצאות לטובת אוצר המדינה בגין בזבוז זמן שיפוטי יקר.

ניתנה והודעה היום ל' אב תשע"א, 30/08/2011 במעמד הנוכחים.

יסכה רוטנברג, שופטת

הוקלד על ידי: נילי בן גל