אלימלך נ' עיריית חולון

פסק דין

1.לפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בחולון (כב' השופט עזריה אלקלעי) מיום 2/11/12 בת.פ. 6816-11, 5833-11 ולפיו הורשע המערער בהעדר התייצבות והוטל עליו קנס בגין כל תיק בסך 860 ₪ ובסה"כ: 1,720 ₪ או 18 ימי מאסר תמורתם.

2.הן לישיבה ההקראה והן לדיון שהתקיים ביום 2/1/12 לא התייצב המערער – הנאשם, אלא התייצב אחיו – שחר אלימלך.

3.רק בדיון שהתקיים ביום 2/1/12 התברר לבית המשפט ולב"כ המשיבה כי לא הנאשם התייצב לדיונים אלא רק אחיו, ובית המשפט הרשיע אותו בהעדר התייצבות לאחר שעשה דין לעצמו ולא התייצב לדיונים.

4הוטל עליו כפל קנס בכל אחד מהתיקים.

5.המערער טוען, כי לא היה מקום להטיל עליו את הקנסות. הקנסות ניתנו לעסק "פיצוחי המלך" שגם אחיו שחר אלימלך הוא אחד מבעליו ועל כן הוא זה שהלך לדיון כבעל העסק.

6.דין הערעור להידחות.

א)ההזמנה למשפט וכתב האישום היא על שמו של אלימלך תמיר בלבד.

לא נכתב שמו של עסק אלא שם של נאשם. הנאשם לא התייצב לישיבת ההקראה שהתקיימה ביום 11/10/11. באותה ישיבה נכתב בפרוטוקול בית המשפט, כי הנאשם מופיע בדיון ונרשמו דברים מפי ה"נאשם". בעקבות אותם דברים, נקבע הדיון הנוסף ליום 2/1/12.

התברר בדיעבד, בדיון שהתקיים ביום 2/1/12, כי הנאשם כלל לא התייצב לדיון ומי שמתייצב לדיונים הוא אחיו, שחר אלימלך.

ב)ב"כ המשיבה טענה בפני כב' השופט קמא, כי לפני שהיא הקריאה את כתב האישום, היא וידאה שמדובר בנאשם. (בדיון שבפני הבהירה ב"כ המשיבה, כי היא שואלת את האדם אשר עומד מולה, אם זהו שמו אך לא מבקשת ממנו תעודת זהות).

בשים לב לכך, שהנאשם עצמו לא התייצב לדיונים, ועל כך אין חולק, ניתנה הכרעת הדין כפי שניתנה וניתן גזר הדין כפי שניתן.

ג)הן המערער והן אחיו שחר אלימלך טענו בפני, כי לא היתה להם כל כוונה להתחזות או לרמות והכל נעשה בתמימות.

ד)גם אם אצא מנקודת הנחה, לפיה למערער ולאחיו לא היתה כוונת זדון והדברים אכן נעשו בתום לב, הרי אין להתעלם מכך שהמערער – הנאשם לא התייצב לדיונים בעניינו.

אחיו שהתייצב לישיבת ההקראה טען את הטיעונים תוך יצירת מצג ולפיו הוא הנאשם.

בסופו של דיון הוצא פרוטוקול ובית המשפט לא התבקש לתקן את הפרוטוקול ולכתוב, כי הנאשם לא נכח בדיון אלא מישהו אחר מופיע במקומו ולא היתה כל סיבה לבית המשפט או לב"כ המשיבה לסבור, כי מישהו שאינו הנאשם הוא זה שמופיע לדיונים וטוען בשמו של הנאשם.

יודגש, כי כאמור לעיל, כתב האישום נושא את שמו הפרטי של המערער ולא שם של עסק.

ה)בנסיבות אלו, התברר, כי המערער (אשר אין חולק על כך שהיה מודע למועד הדיון), לא התייצב הן לדיון שהיה קבוע בחודש אוקטובר 2011 והן לדיון שהיה קבוע בחודש ינואר 2011 ועל כן היה רשאי בית משפט קמא להרשיעו בהעדר התייצבות.

ו)משלא נפלה טעות בפסק דינו של בית משפט קמא: הן טעות עובדתית והן טעות משפטית, אין מקום שערכאת הערעור תתערב בפסק הדין ותבטלו.

7.לסיכום: