אליהו נ' מדינת ישראל

החלטה

מבוא:

בפני בקשה להורות על החזרת רישיון הנהיגה של המבקש.

למבקש מיוחסת עבירה לפיה בתאריך 14.02.11, בשעה 16.51, כשהוא נוהג באוטובוס, פגע עם מראת הצד של רכבו בהולכת רגל על מדרכה, כתוצאה מכך נגרמו לה חבלות.

3 ימים לאחר מכן נפסל המבקש פסילה מנהלית למשך 60 יום, על ידי קצין משטרה מאת"ן שפלה.

נימוק הקצין הפוסל בצו הפסילה ניתן בשתי מילים: "חומרת...." המילה השנייה לא ברורה.

תמצית טענות המבקש להשבת רישיון הנהיגה:

בצו הפסילה אין כל נימוק.

המבקש ידע על הפגיעה רק מהחקירה מגמתית בידי הבוחן ולא מידע אישי.

אין חקירה של הולכת הרגל או עדים, כמו כן, אין בדיקות בוחן לנושא.

אין כל דבר בחומר החקירה שיכול להצביע שיוגש כתב אישום.

המבקש אינו נהג מסוכן.

תמצית מענה ב"כ המשיבה:

החקירה רק בראשיתה וכבר יש ראיות לכאורה.

חקירת המבקש מאשרת כי לא ראה את הולכת הרגל, עקב עומס נוסעים.

יש יסוד סביר להגשת כתב אישום.

עברו התעבורתי של הנאשם אינו מקל.

התייחסות לטענת חוסר הנימוק:

בניגוד לטענת ב"כ המבקש, אין ספק שהחלטת הקצין מנומקת, אולם, נכון הדבר שהנימוק הנו שתי מילים וכלל לא ניתן להבין את פרוש המילה השנייה, אך בית המשפט אינו סבור שיש בכך על מנת לפסול את ההחלטה.

גם אם נצא מנקודת הנחה שלא נרשמו נימוקים כלל – חוסר הנמקה לא מביא לפסילת התהליך המנהלי כולו, (ראה לעניין בש"פ 3810/00 אריאל גרוסמן נ' מדינת ישראל).