אליהו נ' יצחקי

החלטה

המבקש הגיש בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדן.

הכלל הינו שנתונה לזוכה בדין הזכות להינות מפירות זכייתו מיד לאחר שניתנה ההחלטה המזכה.

כלל זה מעוגן בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בזו הלשון:

"466. הביצוע לא יעוכב.

הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים".

בעת דיון בבקשה לעיכוב ביצוע של החלטה או פסק דין שוקל בית המשפט את השיקולים הבאים:

הראשון – סיכויי ההצלחה בערעור.

השני – אם יזכה המערער בערעורו, לאחר שפסק הדין כבר בוצע, יהא זה מן הנמנע, או קשה, להשיב את המצב לקדמותו.

ראה בש"א 86/89 הרפז נגד אחיטוב, פ"ד מג (1) 334 ו"סוגיות בסדר דין אזרחי" מפי כב' השופט גורן, מהדורה שביעית בעמ' 527.

בית המשפט עורך הבחנה בין פסקי דין (או החלטות) המחייבים בחיוב כספי לבין פסקי דין אחרים כגון מכר מקרקעין (שם קשה יותר, אם בכלל, להשיב המצב לקדמותו ולפיכך נוטים בתי המשפט לעכב ביצוע פסקי דין מסוג זה).

בעניננו עסקינן בחיוב כספי.

העקרון הוא כי "אין מעכבים ביצועו של פסק דין המחייב בתשלום כספים, אם ניתן להבטיח את השבת הכספים למערער במקרה שיזכה בערעור.

עם זאת, אפשר שניתן לעכב את ביצועו של פסק דין כזה, מקום בו מוכח כי בית המשפט קמא נתפש לטעות, כי טעות זו גלויה וברורה, כי לולא אותה טעות היה בית המשפט פוסק באורח שונה מכפי שפסק וסביר להניח כי פסק דינו של בית משפט קמא ייהפך על פיו בערעור".

"סוגיות בסדר דין אזרחי", מפי כב' השופט גורן, מהדורה שביעית בעמודים 528-529 וגם בש"א 7875/96 ע.ר.מ רעננה בניה בע"מ נגד שוקר, פ"ד נב(3) 285.

לא שוכנעתי בדבר סיכויי ההצלחה בבקשת רשות הערעור,אך ברי כי ביהמ"ש הדן בבר"ע ייטיב להעריך את סיכויי ההצלחה.

המבקש לא טען לחסרון כיס של המשיב.

לא נטען ולא הוכח כי המשיב לא יוכל לשלם את שיגבה אם יבוטל פסה"ד.

לפיכך תנאי זה לא נוכח כלל ועיקר.

אשר על כן,הבקשה נדחית.