אליהו נ' זדה

פסק דין

1.התובעת הגישה תביעה כספית כנגד הנתבע דוד יצחק זדה.

2.בכתב התביעה עותרת התובעת כי ביהמ"ש יחייב את הנתבע לשלם לה סך של 2,199 ₪ (להלן: "סכום התביעה").

3.ביום 27.6.11 אירעה תאונה בה היו מעורב רכב פרטי מס' רישוי 37-661-76 (להלן: "רכב התובעת"), נהוג ע"י סיגלית אליהו.

4.מאידך, בתאונה היה מעורב רכב פרטי מס' רישוי 21-316-10 (להלן: "רכב הנתבע"). רכב זה היה נהוג ע"י הנתבע.

5.בדיון מיום 7.5.12 הופיעה נהגת התובעת וטענה כי נוכח נסיבות התאונה כפי שאלו פורטו על ידי התובעת, המסקנה המתחייבת כי החבות לאירוע נופלת על כתפי הנתבע, ועל כן על הנתבע לשלם את סכום התביעה.

מאידך, טען הנתבע כי תרחיש התאונה שונה לגמרי מגרסת התובעת, באופן שהאחריות לאירוע נופלת על כתפי התובעת.

6.מהודאת הנהגת סיגלית אליהו והתובעת עולה כי הן השתתפו באירוע בגן דל וינו הסמוך לצומת סגולה על כביש 40. בתום האירוע בקשו לחזור לאזור מגוריהן באזור עפולה. הן יצאו לדרך בסמוך לשעת חצות ואבדו בטעות את הפניה המוליכה לכביש 6.

כיוון שכך, נסו להגיע לצומת הקרובה ע"מ לבצע פניית פרסה ולחזור על עקביהן כדי לפנות לכביש 6.

לטענת הנהגת אליהו היא מכירה את האזור, שכן היא מרבה לבקר את גיסתה שבכפ"ס, בהגיעה בסמוך לרמזור בו התרחשה התאונה הגיח רכב הנתבע במהירות מבלי להתחשב בהימצאותה במקום ופגע בה בצד שמאלי אחורי.

התובעת שישבה ליד הנהגת התבלבלה בציון הכבישים והסתבר לי כי טיעונה לא הגיוני.

7.הנתבע ציין כי נסע מכוון פ"ת לכוון הוד השרון צפונה לכפ"ס במסלול הנסיעה השמאלי. לטענתו לא זו בלבד שהנהגת טעתה (עפ"י הודאתה) בכוון הנסיעה שעה שחיפשה את כביש 6, היא טעתה בשנית כאשר ניסתה להיכנס מנתיב ימני לשמאלי שלא היה פנוי ע"מ לבצע פניית פרסה במקום שאסור לבצע בו פרסה.

הנתבע הוסיף וספר כי שוטרי תנועה שהגיעו למקום הצדיקו אותו והראיה שלא הוגש נגדו כתב אישום בביהמ"ש לתעבורה.

בגרסת הנהג הנתבע תמכו אחיו רונן שישב לידו ועידו עמרני שישב מאחור (אמנם היה אי דיוק ביחס למקום מושבו של עמרני אך אין בכך כדי להשפיע).

8.התובעת ספרה כי רכבה הושבת כליל והיא פוצתה ע"י המבטחת שלה איילון חב' לבטוח בע"מ ובתביעה זו שלפני היא עותרת לקבל השתתפות עצמית ועגמת נפש.

9.במחלוקת שבין הצדדים אני מעדיף ומבכר גרסת הנתבע ועדיו. התובעת והנהגת התבלבלו פעמיים בשעת לילה מאוחרת. פעם ראשונה ביחס לכוון נסיעתם, ופעם שניה בכוונה לבצע פרסה במקום לא ראוי.

התאונה מבחינתו של הנתבע הייתה בלתי נמנעת ואז חבט רכבו ברכב התובעת מצד ימין כמתואר בתמונה נ/1.

10.העולה מן המקובץ כי דין התביעה להדחות. נוכח העובדה כי הנתבע לא הגיש כתב הגנה במועד ומסר גרסתו ע"פ בביהמ"ש, אזי חרף התוצאה אליה הגעתי, ישא כל צד בהוצאותיו.

ניתן היום, כא' אייר תשע"ב, 13 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: