אליהו נ' אמזלג

פסק דין

שמעתי טענות הצדדים.

אציין בתחילת הדרך שהנתבע לא הגיש כתב הגנה אולם התובע באדיבותו הרבה לא עתר למתן פס"ד בהעדר ולכן נשמעה היום גם גרסת הנתבע.

בתיק העידו 3, הנהגת מטעם התובע, הנתבע וחברו של הנתבע.

לאחר ששמעתי את הצדדים נראה כי בסופו של דבר על הנתבע לשלם לתובע את סכום התביעה.

הן הנתבע והן העד מטעמו העידו שאכן ראו את רכב התובע בולם בכביש ולשיטתם המדובר היה בעצירה בצד המדרכה בצד ימין. יחד עם זאת מעיון בתצלומי המקום מתברר שהמדובר בכביש שאינו רחב ובנתיבים יחידים.

הנתבע ציין שהחל לעקוף את רכב התובע ורק במהלך העקיפה שהחל רכב התובע לפנות שמאלה נפגעו הרכבים.

ראשית, נראה שהיה על הנתבע בטרם החל את העקיפה היה עליו לבחון היטב אם ניתן היה לבצע את העקיפה.

בנסיבות תיק זה נראה שלא פעל כשורה.

משראה שרכב התובע בולם היה עליו לשקול גם את האפשרות שהרכב רכב התובע מתכוון לפנות שמאלה ולכן בטרם ביצוע עקיפה יש לשקול גם עניין זה בחשבון.

סכומי התביעה הם סבירים.

המדובר בהשתתפות עצמית וירידת ערך עפ"י חוו"ד שמאית. אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסכום האמור.

לגבי שכ"ט ועוגמת נפש אינני פוסק את מלוא הסכום האמור אלא סך של 100 ₪ בלבד.

לסיכום על הנתבע לשלם לתובע סך של 2235 ₪.

התשלום יבוצע בתוך 60 ימים מהיום וזאת על מנת לאפשר לנתבע לפנות לסוכנות הביטוח או לחב' הביטוח בה מבוטח, אם הוא מבוטח, על מנת שתשקול התשלום בהתאם לפסה"ד.

ניתן להגיש בקשת רשות ערער לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום י' אב תש"ע, 21/07/2010 במעמד הנוכחים.

עודד מאור, שופט

הוקלד על ידי: מירי לודריק