- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
אליהו זמירה נ' נודלמן מיגל
|
תא"מ בית משפט השלום ירושלים |
15326-08
25.3.2010 |
|
בפני : מוריס בן-עטר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: אליהו זמירה |
: נודלמן מיגל |
| החלטה | |
החלטה
החלטה זו היא בבש"א 1120/10, שבו נדונה בקשת התובעת לבטל את פסק הדין, שניתן ביום 10/12/09 משלא התייצבה התובעת לישיבה מקדמית, שהיתה קבועה לאותו מועד. מאחר ועסקינן בבקשה בתובענה בסדר דין מהיר, אין לתובעת זכות תשובה (הסיפא לתקנה 214יג(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984), וההחלטה ניתנת על בסיס הבקשה והתגובה.
ההסבר שצוין בבקשה לאי-ההתייצבות לדיון הוא כי "עקב טעות אנוש שנעשתה בתום לב על ידי הח"מ (ב"כ התובעת – מ.ב.) ו/או מי ממשרדו, נרשם מועד הדיון ליום 10/01/10 שעה 12:00" (סעיף 4 לבקשה). על כן, עסקינן בבקשה לביטול מכוח שיקול הדעת המסור לבית המשפט, ולא בביטול מכוח חובת הצדק.
במרכז ההכרעה בבקשה לביטול פסק דין מכוח שיקול הדעת המסור לבית המשפט עומדים שני שיקולים: האחד - הסיבה למחדל של המבקש שהביא למתן פסק הדין; השני - סיכויי תביעתו/הגנתו של המבקש אם יבוטל פסק הדין.
על אף שהשיקול השני (סיכויי התביעה/ההגנה של המבקש) הוא העיקר, והשיקול הראשון (ההבסר למחדל) הוא משני, עדיין לא ניתן לבטל את השיקול הראשון כליל, ועל מי שמבקש לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד ליתן הסבר למחדל שהביא למתן פסק הדין. עצם אי-מתן הסבר למחדל, די בו כדי להביא לדחיית בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, ללא קשר לסיכויי תביעתו/הגנתו של המבקש (רע"א 2159/00 פנחסי נ' סוויסה, לא פורסם בפ"ד – החלטה מיום 19/06/00 שניתנה ע"י כב' השופט לוין; ורע"א 6379/09 פלוני נ' פלונית, לא פורסם בפ"ד – החלטה מיום 19/08/09 שניתנה ע"י כב' השופט רובינשטיין).
לא צורף לבקשה תצהיר לאימות העובדות הנטענות בה, כפי שציין ב"כ הנתבע בצדק בתגובתו לבקשה.
אי-צירוף תצהיר לבקשה נעשה מדעת, כפי שעולה מסעיף 11 לבקשה, שם נאמר: "בקשה זו לא נתמכת בתצהיר מאחר והוגש מטעם המבקשת (התובעת – מ.ב.) תצהיר עדות ראשית לפי החלטה שיפוטית".
אף שניתן להסתפק בתצהיר עדות הראשית שהוגש לצורך אימות הטענות העשויות להיות רלבנטיות לפרמטר של סיכויי תביעתה של התובעת, אין התצהיר האמור מאמת את ההסבר, שניתן למחדל שהביא למתן פסק הדין במעמד צד אחד, והדבר מובן שכן התצהיר האמור הוגש לפני שאירע המחדל.
התוצאה היא כי ההסבר, שניתן למחדל שהביא למתן פסק הדין, לא אומת. משכך, על בית המשפט להתעלם ממנו, ובהעדר הסבר למחדל, דין הבקשה להידחות, כפי שצוין לעיל.
לאור האמור, אני דוחה את הבקשה ומחייב את התובעת לשלם לנתבע את הוצאות הבקשה בסך 600 ₪ בתוספת מע"מ.
ניתנה היום, י' ניסן תש"ע, 25 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
