אליהו ואח' נ' דביקו ואח'

פסק דין

בפניי תביעה ותביעה שכנגד בקשר לעסקת מכר דירת מגורים.

נתוני רקע:

1.התובעים הם בני זוג (להלן: "התובעים") ובמועדים הרלוונטיים לתביעה התקשרו בהסכם לרכישת דירתן של הנתבעות, אם ובתה (להלן: "הנתבעות"), שנמצאת ברחוב השרון 14/4 בנהריה (להלן: "ההסכם" ו-"הדירה" בהתאמה).

התובעים טוענים, כי הנתבעות הטעו אותם והציגו בפניהם מצג שווא לפיו קיימות זכויות בנייה נוספות לדירה, וכי הוגשו כבר בקשות לעירייה בנדון. כתוצאה ממצג השווא וההטעיה הם התקשרו בהסכם לרכישת הדירה אך משהתברר להם כי לדירה אין זכויות בנייה נוספות, בניגוד למה שנמסר להם ע"י הנתבעות, הם ביקשו לבטל את ההסכם.

בעקבות ביטול ההסכם עותרים התובעים להשבת הסכום אשר שילמו לנתבעות על חשבון התמורה ולחייבן בתשלום הסכום הנקוב בהסכם בגין פיצויים מוסכמים ושאר ההוצאות שהוציאו.

2.הנתבעות הכחישו טענות התובעים והוסיפו, כי התובעים הם אלה אשר הביאו לביטול ההסכם שלא כדין. לפיכך ובמסגרת התביעה שכנגד אשר הוגשה על ידן, עתרו הנתבעות לחייב את התובעים בתשלום פיצויים מוסכמים בגין הפרת ההסכם ופיצויים בגין ההוצאות הנלוות שנגרמו להן ובגין עוגמת נפש.

טענות התובעים:

3.על פי הנטען בכתב התביעה, בתחילת חודש נובמבר 2009 הבחינו התובעים במודעת מכר התלויה על חלון הדירה. התובע יצר קשר עם משרד התיווך ששמו מופיע על גבי המודעה ונקבעה פגישה לצורך בדיקת הדירה.

ביום 10.11.2009 נפגש התובע עם עוזר המתווך והנתבעות בדירה, ובאותו מעמד הנתבעת 2, היא הבת ז'נט (להלן: "ז'נט"), מסרה לו כי לדירה זכויות בנייה נוספות וכי כבר הוגשו תכניות לאישור ואף קיימים אישורים על הגשתן.

בנסיבות אלה ולאור האמור, מצא התובע כי הדירה מתאימה לו ואף נפגש שוב עם ז'נט במשרד התיווך ביום 12.11.2009, שם הציגה לו האחרונה תכניות הבניה, ועל יסוד התרשומותו מהיקף הזכויות חתם התובע על זיכרון דברים לפיו מחיר הדירה עמד על סך של 265,000 ש"ח.

עוד נקבע בזיכרון הדברים כי הסכם סופי ייחתם במשרדו של עו"ד גבריאל דויטש. ואכן, ביום 17.11.2009 נחתם בין הצדדים ההסכם לרכישת הדירה כאשר כבר במעמד החתימה מסרה ז'נט לתובע תכניות הדירה שלפיהן לדירה זכויות בנייה נוספות בהיקף של 60 מ"ר, ורק לאחר הצגת התכניות חתמו התובעים על ההסכם.

לטענת התובעים, במעמד החתימה שילמו לעו"ד דויטש שני שיקים בסך של 2,500 ש"ח כל אחד, וכן דמי תיווך בסך של 6,175 ש"ח ועוד שיק ששולם לנתבעות על סך של 46,325 ש"ח על חשבון התמורה. לפי האמור, סך כל הסכומים ששולמו על ידי התובעים עומד על 55,000 ש"ח.

התובעים הוסיפו, כי ביום 3.12.2009 הגיע שמאי מקרקעין לדירה מטעם הבנק לצורך קבלת משכנתא. תוך כדי סיור בדירה הציג התובע לשמאי את התכניות אשר נמסרו לו ע"י ג'נט, אך לתדהמתו השמאי מסר לו כי התכניות אינן של הדירה וכי עליו לפנות לעירייה לצורך בדיקת העניין.

התובע פנה לעירייה ושם נמסר לו, כי אין כל בקשה לאישור תכניות בעניין הדירה וכי התכניות שהוצגו לו הן של דירה אחרת. משכך ביקש התובע להיפגש עם הנתבעות. ואכן, ביום 9.12.2009 נפגש התובע יחד עם ג'נט במשרדו של עו"ד דויטש ובמהלך הפגישה מסרה לו ז'נט כי לאחר שהייתה בעירייה הסתבר לה כי ישנן תכניות בנייה ואולם בהיקף של 30 מ"ר, ולא 60 מ"ר כפי שמסרה תחילה וכפי שפורט בבקשה שמסרה בזמנו לתובע.

לטענת התובעים, עו"ד דויטש הציע לצדדים לפנות יחדיו לעירייה על מנת לבדוק את הנושא. בהתאם לכך פנה התובע יחד עם ז'נט לעירייה ושם נמסר להם ע"י מהנדס העירייה כי לא נמצאת כל תוכנית או בקשה הקשורה לדירה, או אז החלה ז'נט לגדף ולקלל. משם חזרו השניים למשרדו של עו"ד דויטש אשר הציע להם לפתור את המחלוקת בדרכי שלום ולפנות ל"שאלת רב", אך ז'נט סירבה.

התובעים הוסיפו וטענו, כי ביום 21.12.2009 פנה התובע לעירייה וביקש לעיין ולהעתיק את התוכניות אשר הוצגו לו ע"י 'ז'נט ולתדהמתו גילה כי המסמכים אשר הוצגו לו ע"י ז'נט הינם של דירה אחרת וכי ז'נט זייפה את המסמכים ורשמה את פרטיה ואת פרטי הדירה.

משכך פנה התובע לעורך דין על מנת שיפעל לביטול ההסכם. וביום 22.12.2009 נשלח לנתבעות מכתב המודיע להן על ביטול ההסכם ודרישה להשבת הסכום ששולם ולתשלום פיצויים.

לטענת התובעים, הנתבעות ניהלו עמם משא ומתן בחוסר תום לב וכי הנתבעות הטעו אותם עת הציגו בפניהם מצג שווא כי לדירה זכויות בנייה נוספות. התובעים הוסיפו, כי הם התקשרו בהסכם עם הנתבעות עקב טעות שהינה תוצאה של הטעייה. משכך טוענים התובעים, כי על הנתבעות לשלם להם את הסכומים המפורטים להלן: סך של 46,325 ש"ח ששולם לנתבעות על חשבון התמורה; סך של 8,975 ש"ח בגין ההוצאות שנגרמו להם בגין שכר טרחת עורך דין ודמי תיווך, וסך של 20,000 ש"ח בגין פיצוי מוסכם ועוגמת נפש.

טענות הנתבעות: