אליאס נ' לבד ואח'

פסק דין

בפניי תביעה כספית לתשלום סך של 2854 ₪ בגין נזקים לרכב.

העובדות וטענות הצדדים בתמצית:

התאונה אירעה ביום 1.5.10 בכביש ראשי עכו- נהריה בסמוך לצומת היוצאת מקיבוץ עברון. הכביש הינו דו מסלולי עם שני נתיבי נסיעה בכל מסלול.

התובע טען בכתב התביעה וגם העיד בפניי כי הוא בא בנסיעה מכיוון עכו לכיוון נהריה כאשר הוא נסע בנתיב הימני לכביש, הבחין בנתבע יוצא מהצומת, צפצף לו והמשיך בנסיעתו הנתבע פנה לנתיב השמאלי של הכביש אך כשהתקרב אליו, הנתבע החליט לחזור לנתיב הימני מבלי לשים לב אליו וכך פגע בו בצידו השמאלי קדמי של רכבו וגרם לו לסטות ימינה אל מסלול הפונה ימינה לאוסישקין, ורכבו נפגע גם מהצד הימני קדמי כתוצאה מפגיעה במדרכה הצד הימני של המסלול.

הנתבע טען בכתב ההגנה וגם העיד בפניי כי הוא יצא מצומת עברון ימינה אל הנתיב הימני של הכביש, המשיך בנסיעה ישירה ואיטית ולפתע שמע קול של בלמים והרגיש חבטה ברכבו לכל אורך צידו השמאלי של הרכב אשר נגרמה מרכב הנתבע.

דיון ומסקנות:

התובע העיד בעצמו וגם אביו העיד מטעמו, אך לא נכח בתאונה ועל כן איני מייחס מאומה למשקלה של עדות האב לעניין אופן קרות התאונה. הנתבע העיד בפניי בעצמו וגם אשתו אשר נכחה איתו ברכב בעת קרות התאונה העידה בפניי.

לאחר ששמעתי את הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם ומהעדים מטעמם וכן מהחומר שהוגש בתיק, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את התביעה.

ראשית, עדותו של התובע אינה משתלבת עם השכל הישר, עם נסיבות המקום ותיאור הכביש, הכביש הינו דו מסלולי והנתבע יצא מצומת עברון ימינה במטרה לנסוע לכיוון נהריה, כאשר בעוד כמה מטרים יש רמזור, דהיינו הנתבע לא יכל לנסוע במהירות, וגם אין סיבה הגיונית ולא ברור למה שהנתבע אשר לטענת התובע סטה לאחר צפירתו אל הנתיב השמאלי, ירצה מייד לחזור לנתיב הימני כאשר בעוד כמה מטרים יש רמזור.

שנית, עדות הנתבע אמינה בעיניי ומשתלבת היטב עם מוקדי הנזק ברכבו וברכב התובע , הוא חזר והדגיש כי יצא מהצומת אל הנתיב הימני של הכביש ומעולם לא פנה לנתיב השמאלי של הכביש.

וכך הוא העיד (עמ' 3) : "באיזה נתיב הייתי בזמן התאונה, אני משיב, שבנתיב הימני, קיצוני של הכביש הראשי. התכוונתי לנסוע ישר, לא היה לי צורך לפנות שמאלה. נפגעתי בצד ימין.

שלישית, מוקדי הנזק ברכבים מצביעים על כך כי גרסת הנתבע נכונה יותר, אם הנתבע היה סוטה מהנתיב השמאלי אל הנתיב הימני היינו אמורים לראות נזק לרכב הנתבע בחלק הימני קדמי ולא האחורי ולא כך הדבר.

מסקנה:

לאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

אני מחייב את התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך של 300 ₪ אשר ישולמו לו תוך 30 יום מהיום ויישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור תוך 15 יום.

לשלוח לצדדים.

ניתן היום, כ"ח אדר ב תשע"א, 03 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: