אליאס נ' גואטה גבעתי ואח'

החלטה

1.בפני "בקשה לשינוי ההחלטה מיום- 10.01.11".

2.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה מצאתי לדחות את הבקשה.

3.ביום 21.9.10 הגיש המבקש בקשה לפטור אותו מהפקדת ערבון שנקבע שעליו להפקיד בגין ערעור שהגיש על החלטת בית המשפט קמא.

ביום 10.1.11 נתתי החלטה בה דחיתי את בקשת המבקש לפטור אותו מהפקדת הערבון האמור, הן מהסיבה שלא הוכיח מצב כלכלי המצדיק מתן פטור מהפקדת ערבון והן מאחר שקבעתי כי סיכויי בקשת רשות הערעור נמוכים כפי שפורט בהחלטה מיום 10.1.11.

4.הבקשה דנא היא בקשת המבקש לשינוי החלטתי מיום 10.1.11 במסגרתה דחיתי את בקשת הפטור מהפקדת ערבון.

בבקשה דנא נטען כי המבקש סבר שבשל העובדה שהופטר מתשלום אגרה, הרי שעסקינן ב"עסקת חבילה" שכוללת פטור גם ביחס להפקדת ערבון. לגופו של עניין וביחס למצבו הכלכלי, טען המבקש כי אין לו רכוש או חסכונות, כי הוא מתקיים מקצבת זקנה ללא כל פנסיה וכי מאיימים לפנותו מהדירה בה הוא מתגורר. המבקש מוסיף, כי אין לו אפשרות לגייס את סכום הערבון מקרובים ומכרים וכי סיכויי בקשת רשות הערעור טובים.

5.המשיבה 3 (להלן: "המדינה") הגישה תגובה ובה מתנגדת נחרצות לבקשה.

לטענת המדינה, המבקש הוא תובע סדרתי המנהל הליכי סרק רבים. המדינה טוענת כי המבקש לא צירף לבקשתו מסמכים לתמיכה בטענות ביחס למצבו הכלכלי וכי סיכויי בקשת רשות הערעור אותה הוא הגיש אפסיים הן בשים לב לכך שמדובר בבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות (פסקי דין שכאלה אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהם) והן בשים לב למהות החלטת בית המשפט קמא בדבר דחיית התביעה נגד המשיבה 2 שהיא עוזרת משפטית וממילא חל חסיון על פי חוק מפני פעולות שביצעה במסגרת תפקידה כעוזרת משפטית, אותן פעולות לגביהן מעלה המבקש טענות.

6.כאמור, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי לדחות את הבקשה. בכל הקשור למצבו הכלכלי, אין העובדה שפטרתי אותו מתשלום אגרה מסירה ממנו את החובה להוכיח היעדר יכולת כלכלית להפקיד ערבון ברמה שתצדיק חשיפת המשיבים לסיכון כי לא יוכלו לגבות הוצאותיהם, המבקש לא הוכיח זאת, אמנם טען באופן כללי כי הוא מתקיים מקצבת זקנה בלבד וכי אין ברשותו חסכונות או רכוש אלא שלבקשה לא צורפה כל אסמכתא לתמיכה בטענות אלה ובכלל זה לתמיכה בטענות המבקש ביחס לחובות לנושים שונים.

7.לזאת אוסיף, כי בכל הקשור לסיכויי הערעור, לא השתנתה דעתי כי סיכויי הערעור נמוכים ביותר וזאת , כמובן, מבלי לקבוע מסמרות בעניין – די בכך כדי לדחות את הבקשה דנא. בהקשר זה מקובלת עלי טענת המדינה ביחס לחסינות המשיבה 2 בפני הפעולות עליהן מלין המבקש שבוצעו במסגרת עבודתה כעוזרת משפטית.

8.אני דוחה את הבקשה ומציינת כי לא היה מקום לפנות לבית המשפט פעם נוספת באותו ענין, הגם שהנסיבות לא השתנו.

לאור התנהלות זו ולאור הטרחה שגרם פעם נוספת למדינה ראיתי לחייב את המבקש בהוצאות הבקשה בסך של 3,000 ₪ לטובת המשיבה 3.

המבקש יפקיד את הערבון תוך 20 ימים שאם לא כן תרשם בקשת רשות הערעור לדחייה ללא משלוח התראה או הודעה נוספת.

ת.פ 27.11.11.

ניתנה היום, ג' חשון תשע"ב, 31 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת, רשמת בית המשפט המחוזי