אליאב נ' לוי

פסק דין

התובעת רכשה שמלה לחתונתה, כאשר היא ייעדה את השמלה לחלק של הריקודים. לא שוכנעתי כי היא הבהירה לנתבעת כי השמלה מיועדת רק לחלק של הריקודי. ולא לכל הערב. אין בכך כדי לשנות את טענות התביעה.

מן התמונות אשר הראתה לי התובעת ניכר כי היתה בעיה בחזייה של השמלה, אשר לא ישבה בצמוד לגוף וכתוצאה מכך נחשף חלק מן החזה של התובעת.

בנוסף, המעטפת החיצונית של השמלה בחלק האחורי, השובל, השתחרר במהלך הערב, כך שהשובל נהייה ארוך יותר ולטענת התובעת הפריע לה.

על שני פגמים אלה תובעת התובעת.

השאלה העומדת בפניי היא האם מדובר בפגם בייצור השמלה, כטענת התובעת, או שמדובר בפגם אשר נוצר כתוצאה מלבישה בלתי נכונה של השמלה.

לגבי הפגם בחזייה – על-פי עדותה של התובעת עצמה היא לא ראתה את הפגם בעת המדידות. התובעת טוענת כי היא היתה זכאית למדידה נוספת אולם ספק בעיני אם פגם זה היה מתגלה באותה מדידה נוספת, גם לו היו מתקיימות כל המדידות להן טוענת התובעת. לעובדה זו יש להוסיף שהתובעת בעצמה העידה כי עצמה לא היתה ערה לפגם, גם לא במהלך החתונה, ורק כשעתיים לאחר שלבשה את השמלה, היה מי מן האורחים אשר הפנה את תשומת לבה לפגם.

ראיתי את השמלה וראיתי את הכתפיות אשר מחזיקות את החזייה. מדובר בכתפיות אשר לא ניתנות להתאמה על הגוף.

הגעתי למסקנה כי כתפיות אלה הן שורש הבעיה, שכן לו הכתפיות היו ניתנות לחיזוק היתה התובעת יכולה לחזק את הכתפיות טוב יותר אל גופה ולמנוע את התקלה.

לא שוכנעתי כי נוצר פגם בייצור של החזייה עצמה והעובדה היא כי התובעת עצמה לא הבחינה בכל פגם בעת שמדדה את השמלה ואף לא לאחר מכן בעת שלבשה אותה.

לטענת הנתבעת, השמלה ישבה בצורה על התובעת בטרם השימוש, והתובעת אינה מכחישה זאת למעשה, ודומני כי התקלה אשר ארעה היא כתוצאה מן השימוש שנעשה בשמלה, כאשר במהלך הריקודים אותן כתפיות השתחררו ונמתחו מעט, ודי בכך היה כדי ליצור את המרווח בין החזייה לבין גופה של התובעת.

מסקנתי היא כי על הנתבעת היה לוודא כי הכתפיות אשר מחזיקות את החזייה מצמידות את החזייה אל הגוף ואף לאפשר מנגנון כדי לבצע חיזוק נוסף בעת הלבישה.

גם אם התובעת לא הבהירה לנתבעת כי השמלה מיועדת לריקודים, הרי ידוע הוא שהכלה רוקדת ביום חופתה, ועל הנתבעת היה לצפות זאת.

יחד עם זאת, התובעת יכלה להקטין את הנזק ולא היתה חייבת להסיר את השמלה, לו היתה מחזקת את אותן כתפיות וכך יכולה היתה להמשיך וליהנות מן השמלה.

לאור כל האמור, אני מורה לנתבעת לפצות את התובעת בגין תקלה זו בסך של 3,000 ₪.

בכל הנוגע לשובל השמלה – התוצאה נוטה יותר לחובתה של התובעת כיוון התובעת יכולה היתה לחזק את השובל למקומו וכל נזק לא היה נגרם לה. יודגש כי אין מדובר בהשתחררות השובל כולו אלא בהשתחררות של מספר ס"מ בלבד. מדובר בעניין של מה בכך ואני דוחה את התביעה בעניין זה.

הנתבעת תוסיף ותשלם לתובעת סך של 500 ₪ הוצאות ההליך. הסכומים ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

בקשה לרשות ערעור ניתן להגיש על-פי התקנות

ניתן והודע היום כ"ג אדר א תשע"א, 27/02/2011 במעמד הנוכחים.

אביב מלכה , שופטת