אלון נ' טרביה ואח'

פסק דין

1.תביעה בגין תאונת דרכים שארעה ביום 30.9.09 בשעת בוקר, בכביש המוביל מצומת סומך לצומת זבולון.

2.לטענת התובע - נהג על אופנועו על השול הימני מימין לנתיבי הנסיעה. רכב הנתבעות נהוג בידי נתבעת 1 נסע בנתיב הימני. לפתע, מבלי לאותת, סטה רכב הנתבעות לשול בו נסע התובע. בנסיבות אלה פגע האופנוע ברכב הנתבעות. התובע והאופנוע הושלכו לתעלה צדדית מימין לשול. לאופנוע נגרמו נזקים כמפורט בחוו"ד השמאי ובתמונות שצורפו לכתב התביעה.

3.לטענת הנתבעות - רכבן נהוג בידי נתבעת 1 נסע בנתיב השמאלי מבין שניים. נהג רכב אחר שעבר במקום הפנה תשומת לב נתבעת 1 לתקר בגלגל הרכב. נתבעת 1 הסיטה את הרכב לנתיב הימני ובהמשך לשול. בנסיבות אלה, ובטרם ירד רכבן במלואו אל השול, האופנוע נהוג בידי התובע הגיע מאחור ופגע ברכבן. לרכב הנתבעות נגרמו נזקים. סבורות הנתבעות כי האחריות לאירוע רובצת לפתחו של התובע.

4.בדיון שהתקיים בפניי העידו התובע ונתבעת 1. כן העידה נוסעת שישבה ברכב הנתבעות.

התובע הסביר, כי בחר לנסוע על השול למרות שהדבר אסור, היות ואנשי משטרה אמרו לו בעבר כי כל עוד האופנוע אינו מפריע לנסיעת אמבולנסים הם נמנעים מלאכוף את האיסור.

נתבעת 1 חזרה על גרסת ההגנה בה תמכה גם העדה. עם זאת, בניגוד לאמור בכתב ההגנה, טענה נתבעת 1, כי רכבה כבר היה במלואו על השול.

התובע ציין, כי האופנוע פגע במראת רכב הנתבעות ונזקים נוספים נגרמו עקב הפגיעה. נתבעת 1 העידה, כי האופנוע פגע בצד רכבה והנזק למראה נגרם עקב נפילת התובע עצמו.

הוברר, כי תיק חקירה משטרתי שנפתח בגין האירוע נסגר ע"י המשטרה. ראיות מתיק החקירה לא הוצגו בדיון.

5.עיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם, לרבות במסמך ובתמונות שהוגשו במהלך הדיון. שמעתי את גרסאות שני הנהגים המעורבים באירוע ואת דברי העדה שנסעה ברכב הנתבעות. התרשמתי מכל השלושה באופן בלתי אמצעי ושקלתי את כלל טענות הצדדים. לסופו של יום, סבור אני, כי האחריות לאירוע מוטלת על כתפי שני הנהגים בחלקים שווים.

התובע בחר לנסוע על השול ומלכתחילה העמיד עצמו בסיכון בלתי מבוטל, בעשותו מעשה הנוגד את תקנה 33(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א–1961, ומתוך מודעות מלאה למעשהו. יחד עם זאת, לא שוכנעתי במידה הדרושה כי נתבעת 1 אותתה בטרם יצאה את נתיב הנסיעה הימני לכיוון השול. לא מן הנמנע כי עקב סימנים שקיבלה מנהג שעבר בדרך, ביקשה נתבעת 1 לצאת בזריזות מנתיב הנסיעה. בנסיבות אלה, נמנעה נתבעת 1 מלהביט במראה הימנית ברכבה ולכן על פי הנראה לא חזתה באופנוע עליו נסע התובע מגיע לכיוונה.

אף יש להתייחס לסתירה בין כתב ההגנה לגרסת נתבעת 1 בדיון, לפיה היה רכבה במלואו על השול. גרסת כתב ההגנה מתיישבת עם גרסת התובע.

בנסיבות אלה, סבור אני, כי יש להטיל אחריות לאירוע על נתבעת 1 ובה במידה יש לקבוע כי לתובע אשם תורם אותו אני מעמיד על 50%.

כן אציין, כי למעט נזקיו הישירים, לא הוכיח התובע כדבעי את הנזקים הנוספים להם הוא טוען.