אלון ואח' נ' אמסלם

החלטה

רקע

המשיבות גב' לאה ושרי אלון (להלן:"התובעות" או "המשיבות"), הגישו תביעה נגד מר אליעזר אמסלם (להלן:"הנתבע" או "מר אמסלם").

במסגרת כתב התביעה טענו התובעות, כי הנתבע שהינו בן משפחתם, הקים תוספת בנייה שאינה חוקית במגרש השייך לתובעות הידוע כגוש 15044 חלקה 49, מגרש אשר גובל בחלקו הצפוני במגרש עליו בנוי ביתו של הנתבע.

לטענתן של התובעות, הנתבע בנה את ביתו מבלי ששמר על מרחק של 4 מטרים מגבול המגרש לפי דרישת החוק, כמו כן טענו התובעות שבניית התוספת על ידו של הנתבע נעשתה ללא שקיבל היתר לכך.

התובעות עוד ציינו כי, כתוצאה מבנייתו זו של הנתבע, נגרמו להן נזקים רבים, ולשם כך ביקשו פיצוי בסך של 500,000 ₪.

מטעמו של הנתבע הוגש כתב הגנה ביום 18.4.2013, זאת לאחר שהוגשו בקשות דחייה רבות על ידי הנתבע, וכן בקשות מוסכמות על ידי שני הצדדים אשר ניהלו ביניהם הליך גישור.

הבקשה למתן ארכה לצורך הגשת הודעת צד ג':

מטעמו של הנתבע הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת הודעת צד ג', אשר הונחה על שולחני ביום 29.10.2013.

כפי שעולה מבקשה זו, הצדדים ניהלו הליך גישור לפני מגשר מוסמך, על מנת להגיע לעמק השווה ביניהם, אולם הליך הגישור לא צלח והסתיים מבלי שהצדדים הגיעו להסכמות.

לטענתו של הנתבע, במהלך ניהול הליך הגישור ביניהם, נמנע הוא מלהגיש הודעת צד ג', כנגד עו"'ד אלי אלון (להלן: "עו"ד אלון"), שהינו בנה של התובעת 1 ואחיה של התובעת 2, זאת על מנת לייעל את הליך הגישור.

עוד טען המבקש, כי מאחר והליך הגישור הגיע למבוי סתום, אין כל מניעה כעת לצרף את עו"ד אלון כצד ג' להליך זה.

לטעמו של המבקש צירופו של עו"ד אלון נחוץ לצורך בירור עובדתי בהליך זה, ויש בו גם כדי לחסוך התדיינות משפטית נוספת בין הצדדים. את טענתו זו מנמק הנתבע בכך שעו"ד אלון חתם על תוכנית ההיתר אשר הוגשה על ידי הנתבע לוועדה מקומית תכנון ובנייה טבריה, כאשר בזמנים הרלבנטיים הוא היה גם מיופה כוחן של התובעות. קרי, עו"ד אלון אשר מתגורר בסמיכות לביתו של הנתבע, ידע על הליך הבנייה של הנתבע הצמוד לגבול מגרשן של התובעות.

תגובת התובעות:

מטעמן של התובעות הוגשה תגובה במסגרתה, ביקשו לדחות את בקשתו של הנתבע, למתן ארכה להגשת הודעת צד ג'.

לטעמן של המשיבות יש להורות על דחיית הבקשה, מאחר ומטעמו של הנתבע הוגשו בקשות שונות ולרבות להארכת מועד להגשת כתב הגנה, כאשר באף אחת מהן לא המבקש ציין כי בכוונתו להגיש הודעת צד ג'.

עוד ציינו התובעות, כי הנתבע הגיש את כתב ההגנה כעבור שנה מיום שהוגש כתב התביעה, כאשר גם במסגרתו של כתב ההגנה לא ציין כי בכוונתו להגיש הודעת צד ג' נגד עו"ד אלון.

לטעמן של התובעות, יש להורות על דחיית בקשתו של הנתבע, מאחר ועל פי הוראות תקנה 220 (ב) לתקנות סדר דין אזרחי, תשמ"ד-1984, על הנתבע להגיש את הודעת צד ג' במהלך התקופה שנקבעה להגשת כתב הגנה. מאחר והנתבע לא טרח להגיש את הודעת צד ג', בזמן המיועד לכך, די בזה כדי להביא לדחיית בקשתו.

הנתבעות עוד טענו, כי במקרה דנן הוראות תקנה 528 לתקנות, אינן מתקיימות, וכי לא עלה בדי המבקש להצביע על קיומו של טעם מיוחד כגון אירוע בלתי צפוי שאינו תלוי בנתבע, המצדיק מתן האורכה.

התובעות עוד ציינו כי, טעם נוסף לדחיית בקשתו של הנתבע, הינו השיהוי הניכר בהגשת בקשתו זו. בעניין אחרון זה נטען כי הליך הגישור הסתיים במבוי סתום בחודש יולי וחרף עובדה זו הבקשה להארכת המועד הוגשה בחלוף תקופה ארוכה של 3 חודשים מן המועד האמור בלא כל הסבר המניח את הדעת.