אלברט ואח' נ' ועדת הזכאות לפי חוק יישום תוכ' ההתנתקות

פסק - דין

1.לפנינו ערעור בהתאם לחוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005 (להלן – החוק) על החלטות המשיבה מיום 13/8/07 ומיום 31/3/09, שבהן נדחתה טענת המערערים כי בשל היות ביתם במושב בני עצמון "בית מגורים שנבנה בנחלה בישוב שתוכנן כישוב חקלאי" – עומדת להם הזכות לקבלת פיצוי מוגדל, בהתאם להוראות סעיף 3(א)(1) לתוספת השניה לחוק, ולא לפי הוראות סעיף 3(א)(2) לתוספת זו.

המסגרת הנורמטיבית

2.על פי סעיפים 35-36 לחוק, על מנת לזכות בפיצוי לפי מסלול א' או מסלול ב' בשל "בית מגורים" – על המפונה להיות "בעל זכות בבית מגורים" ביום הקובע.

בסעיף 32 לחוק מוגדר "בעל זכות בבית מגורים" בין היתר, כך:

"(3) חבר באגודה שיתופית שסווגה לפי פקודת האגודות שיתופיות כמושב שיתופי, שמרכז חייו במושב השיתופי, ולאגודה השיתופית יש הרשאה לגבי בית מגוריו על פי חוזה שנחתם לפני היום הקובע בינה לבין ההסתדרות הציונית העולמית, מכח חוזה בין ההסתדרות הציונית העולמית לבין הממונה."

3.הזכאות לפיצוי לפי מסלול ב' נקבעה בסעיף 36 לחוק, וחישוב הפיצוי נעשה בהתאם להוראות סעיף 3 לתוספת השניה.

4.סעיף 3(א) לתוספת השניה קובע כי סכום הפיצוי בשל בית מגורים לפי מסלול ב' יכלול את סכום הפיצוי שנקבע לפי מסלול א' בהתאם להוראות סעיף 2 לתוספת, וכן סכום המפורט בפסקאות (1) ו-(2) לסעיף 3(א) כשהוא מוכפל במקדם ותק שנקבע בסעיף 3(ב).

בפסקה (1) לסעיף 3נקבע:

"בבית מגורים בנחלה ביישוב שתוכנן כיישוב חקלאי – 360,000 ₪".

ואילו בפסקה (2) נקבע:

"בבית מגורים אחר – 225,000 ₪."

ההבחנה האמורה בין פיצוי לגבי "בית מגורים בנחלה" לבין פיצוי לגבי "בית מגורים אחר" לא נעשתה באופן שרירותי, אלא המחוקק ראה טעם בכך בעיקר לנוכח ההבדל בין ערכן הכלכלי של זכויות במגרש מגורים בנחלה לבין ערכן הכלכלי של זכויות במגרש מגורים שאינו בנחלה.

בהבחנה זו, שנעשתה כאמור באופן מכוון, יש הגיון רב והמחוקק התייחס לכך באופן מפורש עוד בשלבי חקיקת החוק (ראה ישיבת ועדת המשנה של ועדת הכספים של הכנסת מיום 19/1/05).

5.יצויין, כי בסעיף 33 לחוק נקבע, כי פיצוי בשל בית מגורים כולל לגבי בית שנבנה בנחלה – פיצוי בשל חלקת המגורים של הנחלה, ולגבי בית מגורים אחר – פיצוי בשל כל הקרקע נושא החוזה או הזכות המקימים זכות לפיצוי לפי החוק.

מכאן משתמע, שנחלה כוללת את חלקת המגורים וכן שטחים נוספים, מעבר לשטח המגורים והחצר, שלגביהם ניתן פיצוי נוסף על פי סעיף 3(א)(3) לתוספת השניה, ובכך שונה שטח של "נחלה" משטח שעליו מוקם בית מגורים "רגיל".

הרקע העובדתי והשתלשלות ההליכים המשפטיים

6.תושבי עצמונה, וביניהם המערערים, אוגדו בשתי אגודות – "עצמונה מושב שיתופי של אמנה בע"מ", אשר סווג "כמושב שיתופי" (להלן – המושב או האגודה החקלאית), וכן "קהילת עצמונה – אגודה שיתופית חקלאית להתישבות קהילתית בע"מ", שסווג כ"ישוב קהילתי כפרי" (להלן – האגודה להתיישבות).

7.המערערים היו חברים מן המנין באגודה החקלאית למן היווסדה בשנת 1982 ועד לשנת 1993, עת החליטו, מטעמיהם, לחדול מחברותם באגודה החקלאית.

8.במקביל היו המערערים חברים, ככל שאר משפחות המושב, באגודה להתיישבות מאז היווסדה בשנת 1995, וחיו במקום בבית מס' 24 באורח רצוף עד לפינויים במסגרת תוכנית ההתנתקות באוגוסט 2005. המערער אף עבד כחקלאי בשדות המושב מאז 1981 ועד לפינוי.