אלבז נ' גרנט ואח'

החלטה

התביעה נמחקה לאחר שהצדדים הגישו "בקשה בהסכמה" לדחיית שעת הדיון מ – 8:30 ל – 11:00, לא התייצבו לדיון (וגם לא דיווחו על בקשתם לנתבע 1 שהתייצב לדיון) והציבו את בית המשפט בפני עובדה מוגמרת. כעת מוגשת בקשה בהסכמה ל"עיון חוזר" בפסק-הדין. בבקשה מובעת התנצלות, מוסברים קשיי הצדדים ומועלית הטענה שהותרת פסק-הדין על כנו תגרום ל"עוול לא משוער" למבקש, שיאלץ להגיש את תביעתו שוב ולבזבוז זמן שיפוטי יקר.

בעלי-דין אינם רשאים לנהל עבור בית המשפט את יומנו ואינם רשאים להכתיב לו מתי יתנהלו דיוניו. זה מה שעשו הפעם והדבר מחייב נקיטת סנקציה, שכן היה כרוך בפועל בבזבוז משאב ציבורי.

התור בפתחו של בית-המשפט ארוך. כאשר בעל-דין גורם לבזבוז ישיבה, הוא מבזבז משאב אשר היה משרת היטב תובע אחר, שממתין עדיין לתורו. במקרה שבפני נגרם גם בזבוז זמן לא מבוטל לבית-המשפט עצמו, אשר המתין לצדדים כחצי שעה ונאלץ להסביר את ההתרחשות באריכות לנתבע 1, שהתייצב לדיון והתרשם עמוקות מכך ששאר הצדדים מתעלמים מבית המשפט ונוהגים כרצונם. בבקשה נטען שהותרת פסק-הדין על כנו תגרום לבזבוז זמן שיפוטי יקר. זו אינה טענה נכונה. בין אם יבוטל פסק-הדין ובין אם תוגש התביעה שוב, יקבע התיק לדיון בפני שופט. הזמן ש"יתבזבז" אם לא יבוטל פסק-הדין הוא רק זמנו של התובע, אשר יאלץ לשוב לתור הממתינים למשפט. דומני שזוהי תוצאה ראויה ביותר שכן, קבלת בקשתו, תהיה בפועל על חשבון בעלי-דין אחרים, שממתינים לתורם. גם ההוצאה הכספית הכרוכה בהגשת התביעה מחדש נראית הולמת את הנסיבות. לאור זאת הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ו' חשון תשע"א, 14 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: