אלבז חומרי בניין (ד.י) בע"מ נ' ביטרן

פסק דין

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב של 37,706 ₪ בתיק הוצל"פ 0153849497, וכן התנגדות לביצוע התביעה.

עובדות והליכים רלוונטיים:

ביום 13.12.09 נפתח תיק ההוצל"פ, לשם ביצוע התביעה, כתביעה על סכום קצוב אותה הגישה המשיבה נגד המבקש. עילת התביעה הינה אי-תשלום חוב כספי שמקורו באי-תשלום עבור מוצרים אותם סיפקה המשיבה למבקש עפ"י הזמנתו.

ביום 27.1.10 נמסרה האזהרה למבקש, כאשר עפ"י מסמכי מסירת האזהרה, האזהרה נמסרה בפועל לאשת המבקש.

זה המקום לציין, כי, ברשות הצדדים, שניתנה במהלך הדיון שנערך בבקשה ובהתנגדות היום, עיינתי בכל מסמכי ונתוני תיק ההוצל"פ.

ביום 1.9.10 הובא המבקש בפני רשם ההוצל"פ בצו הבאה שהוצאה נגדו ביום 1.6.10, עקב העובדה שהחייב לא שילם ולא עשה דבר בתיק ההוצל"פ מאז מסירת האזהרה לידיו ועד מועד הוצאת צו ההבאה. החייב הצהיר במעמד זה, בין היתר, כך: "לפני 3 חודשים הגענו להסדר. באתי אליו לאחר שראיתי שהרכב שלי מעוקל. שילמתי 25,000 ₪ בשקים דחויים. כל החוב שלי היה 10,000 ₪". בהחלטת רשם ההוצל"פ שניתנה באותו מעמד נכתב, בין השאר, כך: "לחייב טענות רבות אשר עליו להציג במסגרת התנגדות לתובענה אשר הוגשה, שכן לדבריו הוא לא חייב בתשלום מלא סכום הנדרש ממנו ולראייה הגיע להסדר לגבי החוב בו הוא מכיר".

ביום 4.10.10 הוטלו על החייב הגבלות עפ"י סעיף 66א לחוק ההוצל"פ, ובכללן הגבלת חייב כלקוח מוגבל לבנק ישראל והגבלת חייב לעשות שימוש בכרטיס חיוב.

יצוין, כי לפי רישומי תיק ההוצל"פ, לא הוטלו עיקולים צד שלישי על נכסי המבקש אצל בנקים כלשהם.

ביום 2.12.10 הגיש המבקש בקשה בטענת "פרעתי". בקשת הפרעתי, בתוכנה, בנוסחה ובתצהיר המבקש התומך בה, זהה להתנגדות לביצוע תביעה אותה הגיש המבקש (אותן טענות ממש ואותו תצהיר ממש).

ביום 12.12.10 החליטה רשמת ההוצל"פ החלטה, שמפאת חשיבותה, אביאה כלשונה במלואה:

"על פניו נראה כי טענות החייב בדבר טעות בחישוב החוב אין מקומן

במסגרת טענת "פרעתי" כי אם בהתנגדות לתובענה.

ככל שהחייב טוען כי לא קיבל את התביעה, הרלבנטיות של הטענה

הינה לעניין הגשת בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות או אי הגשתה

אולם מהותית אין היא יכולה לשנות את סמכות רשם ההוצאה לפועל

לדון.

באשר לטענה בדבר פירעון החלק שהחייב מודה בו בתשלומים, אזי לא