אלאטרש נ' סבג

פסק דין

תמצית טענות הצדדים:

בפני תביעתו של התובע מר חליל אלאטרש, אשר הוגשה על סך של 37,960 ₪, במסגרתה טען כי הוא זכאי לפיצוי המוסכם בשל הפרה נטענת שביצע הנתבע, מר הנרי סבג, לטענת התובע, וכל זאת בנוגע להסכם מכר דירת מגורים שנכרת בן הצדדים ביום 3.9.2009.

על פי הנטען בכתב ההגנה, הוצהר בהסכם בין הצדדים כי ההסכם כפוף לקבלת צו ירושה ולרישום ומלוא הזכויות בדירה על שמו של הנתבע בלבד.

לפיכך, לטענת הנתבע, המדובר בהסכם שהיה תלוי בתנאי מתלה, שנזקק להסכמת צד ג' לשם ביצועו.

הנתבע הוסיף וטען כי עשה מאמצים סבירים, ואף למעלה מכך על מנת להעביר את רישום הדירה על שמו של התובע והדבר לא צלח בשל סירובה של אחת היורשות.

הנתבע טען עוד כי התובע הוא זה שהודיע לו כי אינו מעוניין בדירה ולא כפי שנטען בכתב התביעה.

עוד טען הנתבע כי סכום הפיצוי המוסכם גבוה מסכום הפיצוי שמקובל לקבוע בחוזים כגון אלה וכי במקרים רבים מופחת סכום הפיצוי על ידי בית המשפט.

לטענת הנתבע הוא אינו יודע קרוא וכתוב ולא היה חותם על הסכם ובו הצהרות שאינן נכונות כלל, כגון הצהרה לפיה הוא מצוי בהליך לקבלת צו ירושה, שהרי צו הירושה התקבל כשנתיים ומחצה קודם למועד חתימת ההסכם .

עוד לטענתו נרשם בהסכם כי הוא יורש בלעדי של הדירה, והמדובר בעובדה שאינה נכונה, והתובע כמו גם עורך דינו יכולים היו בזהירות סבירה לגלות שהדירה רשומה בטאבו על שמו של הנתבע ועל שם שתי בנותיה של אשתו , שירשו אותה.

מהלך הדיון בתביעה:

ביום 26.6.2013 התקיים בפני דיון ההוכחות והצדדים נחקרו על תצהיריהם.

יש לציין כי הנתבע נחקר על ידי ב"כ התובע גם בישיבה מיום 26.12.2012 וזאת במסגרת דיון בבקשה לביטול פס"ד שניתן בתיק זה ביום 2.5.2012 בשל העובדה שהנתבע לא התאים את כתב טענותיו לסדר הדין המהיר.

תמצית חקירתו של התובע:

התובע הודה בחקירתו כי בניגוד למוסכם בס' 8(1) להסכם המכר הרי שלא שילם ביום חתימת ההסכם את הסך של 30,000₪. לטענתו, הצדדים דחו תשלום זה, בהסכמה, למחרת היום וכאשר התברר, למחרת היום כאמור, כי קיימים יורשים נוספים החליט התובע שלא לשלם גם למחרת.

התובע טען בעדותו כי היה מודע לכך כי לאשתו של הנתבע חלק בדירה, אך לא היה מודע לעובדה כי לאשתו המנוחה של הנתבע היו בנות.

כאשר נשאל התובע מדוע ניגש לאפוטרופוס הכללי אם לא ידע, בעת עשיית ההסכם על דבר קיומם של יורשים, השיב: "לאחר חתימת החוזה זכותנו לבדוק זאת".

התובע הכחיש את טענתו של הנתבע לפיה אמר לנתבע כי אין לו כל חפץ בהסכם.

תמצית חקירתו של הנתבע:

בחקירתו טען הנתבע כי לא ידע, בעת עריכת ההסכם, אודות זכויותיהן של היורשות הנוספות והדבר נודע לו רק לאחר חתימת ההסכם כאשר ניגש לטאבו. לטענתו ניסה לשכנע את היורשות, גם תמורת כספים, להסכים למכירת הדירה אך אחת היורשות עמדה ועדיין עומדת בסירובה.