אל איובי נ' עירית ירושלים ואח'

החלטה

1.בפני בקשה של הנתבעות כי אורה על סילוק התביעה על הסף וזאת מן הטעם שכל השגה על היתר בניה צריכה להיות בפרוצדורה הקבועה בחוק.

2.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני קובעת כי דין טענה זו להדחות. מהותה של התובענה הינה תביעה נזיקית בגין הנזקים שנגרמו לתובע לטענתו שעה שההיתר ניתן שלא כדין. הוראות חוק התכנון והבניה לא קובעות במקרים אלו הסדר להגשת תביעה נזיקית, והתובע אף מעיד על עצמו כי נואש מביטול ההיתר, והוא אך שואף לקבל פיצוי בגין נזקיו. מכאן שבית משפט זה מוסמך לדון בתביעה ואין מקום לסילוקה על הסף.

3.בנוסף, הנתבעות טוענות כי היה מקום לצרף להליך זה את מבקשי ההיתר, אך גם טוענות כי כבר נוהל הליך נגדם בבית המשפט המחוזי ושם נדחתה תביעה דומה. ככל שיש טענות בדבר ממצאים של בית המשפט המחוזי הרי שאלו יתבררו במסגרת ההליך שבפני, אך לא מצאתי כי ההליך ה"מקביל" מצדיק סילוק על הסף או מחייב את הוספת מבקשי ההיתר להליך זה. טענות התובע כנגד הנתבעות הינן טענות מכוח סמכויותיהן השלטוניות, ובנסיבות אלו אין צורך בצירוף מבקש ההיתר עצמו.

יוער כי אין בכך למנוע מן הנתבעות לצרף את מבקש ההיתר כצד ג' ככל שהן סבורות שראוי לעשות כן.

4.לבסוף טוענות הנתבעות כי כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה כנגדן. אין בידי לקבל טענה זו. בכתב התביעה מצוין כי הטענות מבוססות על עוולת הרשלנות והפרת חובה חקוקה וזאת שעה שהתובע טוען כי ההיתר ניתן בניגוד להוראות החוק ומבלי ליתן לו זכות טיעון. עילות אלו מפורטות היטב החל מסעיף 33 לכתב התביעה, וזאת כאשר כתב התביעה כולו מפרט את טענותיו העובדתיות והמשפטיות של התובע, כנגד הנתבעות.

5.על כן הבקשה נדחית והנתבעות תגשנה כתב הגנה בתוך 30 יום. הנתבעות תשאנה בשכר טרחת בא כוח התובע בגין בקשה זו בסך של 3,500 ₪. תשלום ההוצאות נדחה לסיום ההליך, אך אינו תלוי בתוצאתו.

ניתנה היום, ז' שבט תשע"ב, 31 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: