אישור הסדר פשרה בת"צ נ' חברת מילקו תעשיות בע"מ בנושא מוצרי "מוו"

להסדר הפשרה.

12.        עוד טוענים הצדדים כי אישור הסדר הפשרה בענייננו אינו מצריך מינויו של בודק. זאת משום שבחינת סבירות הסדר הפשרה אל מול הסיכונים והסיכויים העומדים לכל אחד מן הצדדים בהמשך ניהול ההליך היא עניין משפטי ובתחום מומחיותו של בית המשפט. מינוי בודק, כך סבורים הצדדים, יגרום להם עלויות מיותרות ויביא לסרבול הדיון בבקשה לאישור הסדר הפשרה.

13.        בהתאם להחלטתי פורסמה ביום 4.8.14 הודעה בדבר הגשת הבקשה בשני עיתונים יומיים, בה פורטו בין היתר הרשאים להגיש לבית המשפט התנגדות להסדר הפשרה. כמו כן, הומצאה הבקשה ליועץ המשפטי לממשלה, לממונה על הגנת הצרכן ולמנהל בתי המשפט.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה

14.        ביום 3.12.14 הוגשה עמדה מטעם ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, בה צוין כי הוא לא מצא מקום להתנגד לבקשה לאישור הסדר הפשרה וכי הוא מותיר ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט, תוך הסבת תשומת הלב להערות הבאות:

[א]        המשיבה לא תהא רשאית לזקוף את התרומה האמורה בהסדר הפשרה כתרומה פילנתרופית שלה, שכן מדובר בתרומה חלף פיצוי השייך לחברי הקבוצה. בעניין זה הציע היועץ המשפטי כי הצדדים יגישו תצהיר המסביר כיצד ומדוע נבחרו העמותות על ידם והמפרט כל קשר בעבר ובהווה בינם או באי כוחם לבין העמותות, וכי יוצהר שהתרומה אינה כלולה ולא תיכלל בהתחייבויותיה או בתוכניותיה הפילנתרופיות העתידיות של המשיבה. עוד הוצע כי על העמותה להיות בעלת אישור ניהול תקין וכי העמותות הנתרמות תפרטנה בתצהיר מהן הליכי התובענות הייצוגיות במסגרתן הן קיבלו בעבר תרומות, וכן תוצג תוכנית פעולה מה ייעשה עם כספי התרומה שיתקבלו במסגרת הסדר הפשרה. הכל כפי האמור בפסק דינו של כב' השופט י' ענבר ת"צ (תל-אביב) 22236-07-11 שרייר נ' שירותי בנק אוטומטיים בע"מ (16.9.14) (להלן: "עניין שרייר").

[ב]        דרך חישוב שווי התרומה - ממוצע המחירים לצרכן של המוצרים הנתרמים - מיטיבה עם המשיבה באופן ניכר. חישוב שווי ההטבה צריך להיעשות על פי עלות המוצר למשיבה.

[ג]         הסכומים המומלצים כגמול ושכר טרחה גבוהים ואינם עולים בקנה אחד עם ההלכה שנקבעה בע"א 2046/10 עזבון המנוח שמש נ' רייכרט (23.5.12) (להלן: "עניין שמש"). לפיכך אין מקום לקבל את המלצת הצדדים ויש להפחית הסכומים המומלצים. עם זאת, אין לאפשר למשיבה ליהנות מהפחתה זו, אלא את הסך המופחת יש להוסיף לתרומה המוסכמת על הצדדים. בעניין זה ביקש היועץ המשפטי להפנות לע"א 7615/11 גלבוע נ' החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ, סעיף 9 לפסק הדין (16.12.12) (להלן: "עניין גלבוע").

תגובת המבקש לעמדת היועץ המשפטי לממשלה

15.        בא כוח המבקש מסביר כי הגופים הנתרמים המומלצים על ידו הם מאזור הצפון (מקום מושבו של המבקש) אשר אינם נהנים מהתרומות המשמעותיות המועברות באמצעות המוסדות הארציים. בדרך זו יובטח, כך מציין המבקש, כי גם נזקקי הצפון ייהנו מהתרומה. בענייננו המליץ המבקש על כפר הנוער הודיות. מוסיף בא כוח המבקש וטוען כי העברת התרומה לגוף שכזה עדיפה על פני העברתה לארגון דוגמת ארגון "לתת", שכן כך תובטח העברת מלוא התרומה לנזקקים, מבלי שחלקה ישמש את הוצאות פעילות הגוף ומשכורות מנהליו. ואולם, משום שהמשיבה לא הסכימה להעביר את מלוא התרומה לכפר הנוער הודיות, הוסכם כאמור בין הצדדים להעביר לגוף זה 1/4 מן התרומה (באמצעות ארגון "לתת") ויתרת התרומה תועבר על ידי ארגון "לתת" לאוכלוסיה במצוקה, על פי שיקול דעתו של הארגון.