אישור הגירת קטין למשמורת אביו בחו"ל

סוגיה הרת גורל עומדת לפנינו לדיון ולהכרעה: קביעת ההורה המשמורן על קטין בעקבות בקשת אביו לאשר את הגירתו של הקטין [י'] ללונדון, שם מתגורר האב לאחר שנישא שם בשנית.

להורים שלושה ילדים: הבן הגדול [א'] - בן 14 הנמצא במשמורת האב בלונדון מחודש אלול תשע"ט, הבת [אס'] - בת 13 הנמצאת במשמורת האם, והקטין [י'] - ילד בן שבע וחצי, נמצא כעת במשמורת אמו, הגרה בעיר [ב'].

האם מתנגדת להגירתו של הקטין [י'] ללונדון ודורשת להשאיר אצלה את המשמורת עליו.

כבר בפתח הדברים חשוב לציין שמדובר בבן למשפחה חרדית-חסידית עובדה שבאה בחשבון בשיקוליהם המקצועיים של גורמי הרווחה.

תיק זה הוא מהתיקים הקשים הנידונים לפנינו. הילדים עברו טלטלות ומשברים רגשיים קשים שדרשו טיפולים מקצועיים ועריכת אבחנות שונות על ידי גורמי מקצוע שונים. הם גם חוו בשנים האחרונות מעברים בין מקומות מגורים ומוסדות חינוך, וכללו גם החלפת משמורת בין ההורים, תוך כדי סכסוך גירושין קשה. 

ההורים עצמם עברו בדיקת מסוגלות הורית ב- [מכון ט'] שקבע בחוות דעתו (מיום 6/18) ש:"למרות שישנה דאגה להתפתחותם הנפשית של הילדים לא ניתנה העדיפות למשמורת של הורה זה על פני האחר, היות ומדובר בשני הורים מיטיבים".

בתסקיר האחרון שנערך על ידי לשכת הרווחה בעיר [ב'] (מיום 19/8/20) נסקרו עיקרי התהליכים, הטיפולים, וההמלצות שגובשו במהלך השנים האחרונות.

שני דיונים התקיימו בנושא, הראשון ביום ד' בטבת תש"פ (1/1/2020 - להלן: "הדיון הראשון"),  והדיון השני התקיים לאחרונה ביום י' אלול תש"פ (30/8/20 - להלן: "הדיון השני"). נסקור בקצרה את תמצית הדיונים והעדויות שעלו בדיונים אלה, וההליכים שקדמו להם.

סקירת הדיון הראשון, וההליכים שקדמו לו

בקשתו הראשונה של האב להעביר את המשמורת של הקטין [י'] אליו הוגשה לפני יותר משנה. בדיון שהתקיים ביום ד' בטבת תש"פ (1/1/2020) נשמעו חוות דעתם של ד"ר [ג'] שמונה כמומחה בתיק, ושל הגב' [ש'] - עו"ס ומרכזת היחידה לסדרי דין בלשכת הרווחה בעיר [ב']. בתום הדיון ניתנה החלטה זמנית בה נקבע ש:"הואיל וטובת הקטין [י'] בן השבע היא לסיים את שנת הלימודים כאן בארץ, ביה"ד יבחן את סוגיית מעברו ללונדון מחדש לקראת סוף שנת הלימודים, כחודש לפני פגרת הקיץ של ביה"ד".

כעת עם סיום שנת הלימודים, נדרש בית הדין לדון ולהכריע במישור העקרוני והמעשי - אם להיענות לבקשתו של האב להעביר את המשמורת אליו, ולאשר בכך את הגירתו מחוץ לגבולות המדינה, ללונדון.

נפתח עם מסקנות התסקיר האחרון שנערך על ידי הגב' [ב'], עו"ס לסדרי דין. בתסקיר מפורט סקרה הגב' [ב'] את קורותיו ודברי ימיו של התיק - על בעיותיו, הטיפולים והמבדקים השונים שנערכו לקטינים. נסקור גם את שני הדיונים שנערכו בבית הדין (ביום 1/1/20 וביום 30/8/20) שעסקו בבקשת ההגירה והמשמורת של האב. 

ביום 26/3/19  - בעקבות בקשת האב לתסקיר הגירה לקטין [י'], בהודעתו כי הוא עומד להינשא בשנית ולהגר ללונדון, התכנסה וועדת התסקירים לדיון אם לאשר את הגירתו של הקטין [י']. הוועדה התרשמה שמדובר במשפחה שחוותה בשנים האחרונים טראומות קשות כמו פירוק התא המשפחתי, חקירות משטרה (בעקבות תלונות האב על פגיעה מינית של האם בקטינים – תיק שנסגר בחודש ינואר 2018 ובעקבותיו חודשו הסדרי שהיה לאם על ידי עו"ס לחוק הנוער), מעבר מגורים של האב עם חלק מהילדים לעיר [א'], ולאחר מכן לעיר [ב'], מעבר הבת [אס'] למשמורת האם מהאב וקשיים בהסדרת הסדרי שהיה - ולבסוף הגירת האב ללונדון ונישואיו השניים כשהבן הגדול [א'] נמצא אצלו, בעוד שהקטין [י'], והבת [אס'] נשארים בארץ עם האם, על הגעגועים והקשיים הרגשיים בניתוק.

בוועדה התגבש רושם שמדובר בסוגיה כבדת משקל, ולפניהם הונחו חוות דעת מקצועיות רבות. מלבד קביעת טובתו של הקטין [י'] עלו לדיון שאלות נוספות כמו חשש נתק שעלול להיווצר בין הקטין [י'] לאמו ואחותו בעקבות המעבר, בחינת הקשר שבין [א'] לקטין [י'] הנמצאים כעת במשמורת האם, ובאפשרות התאקלמותו של הקטין [י'] בארץ זרה לאחר הטלטלות שהוא כבר חווה.

עמדתו של ד"ר [ג'] בחוות דעתו ובדיון שהתקיים בבית הדין ביום ד' בטבת (1/1/20) - הייתה שלילית. להשקפתו יש לראות בחומרה את המהלך החד צדדי שעשה האב והגירתו ללונדון הוא שינוי משמעותי (למרות שקושי ההתאקלמות שיידרש לא יבוא לידי ביטוי בחינוך או בשפה הואיל ומדובר בהמשך של אותו חינוך חרדי שהיה בארץ, ובאותה שפה, שפת היידיש). הוא הצביע על הקושי בהפרדה בין הילדים, ודיבר בחשיבות בהמעטת השינויים. הוא ציין כי עמדת שירותי הרווחה ב -[ב'] הייתה לאפשר לקטין [י'] להגר ללונדון, אך הוסיף ואמר כי (שורות 20-33 לפרוטוקול):"אני מוטרד מהאפשרות הזו בשל הניתוק מהאם, לא רק פיזי, גם יש משהו ביחס של האב לאם, שהאב מאוד שולל את האימהות שלה. אם הקטין [י'] יהיה עם האב יש מקום לחשוש על הקשר עם האם... התרשמתי שהוא (=האב) לא באמת נתן את הדעת לתוכנית משמעותית, הוא אמר באופן כללי שישמור על קשר".

ד"ר [ג'] הבהיר כי את הקטין [י'] הוא ראה לאחרונה בחודש אוגוסט 2019 (שורה 121), וכשהוא נשאל אם הקטין [י'] יישאר בארץ אזי הוא יהיה במצב יותר טוב  -  הוא השיב: "אנחנו מדברים על הרע במיעוטו" (שורה 123). בסיום דבריו הוא המליץ על בדיקת המצב לתקופה של שנה, ובנוסף לכך יש לבדוק איך הבן הגדול [א'] מתמודד במקום החדש באנגליה, איך האם מתמודדת עם גידול [א'] והקטין [י'] בארץ, ואיך האב פועל לשימור הקשר בין [א'] לאם.

בדיון הנ"ל הופיעה גם הגב' [ש'] -עו"ס מרכזת היחידה לסדרי דין בלשכת הרווחה בעיר [ב']. בתסקיר שהומצא ביום 7/11/19 דווח כי:"עמדת הרוב בוועדת התסקירים הנ"ל הייתה לאפשר להקטין [י'] להגר אל אביו ללונדון".

בדיון היא חזרה על מסקנות הוועדה וראתה בדבריו של ד"ר [ג'] מעין מתן עונש לאב (שורות 222- 232). בשאלה אם יש סיכוי לניתוק הקשר בין הקטין [י'] לאמו אם הוא יעבור ללונדון היא השיבה:"יהא קשר אחר, ילד קטן צריך קשר עם האימא שלו, אבל כששמנו את הדברים על כף מאזניים הבנו שיש משהו פתולוגי בתוך האינטראקציה, יש מחירים גדולים לכאן ולכאן".