אירידיום בע"מ ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ. ואח'

החלטה

בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד – היא הבקשה שלפני.

1. ביום 4.7.13 הוגשה תובענה למתן פסק דין הצהרתי, לבית משפט זה.

2. ביום 13.8.13 הגישו הנתבעים בקשה לארכה להגשת כתב הגנה ובמקביל הוגשה בקשה לסילוק על הסף של התובענה בין השאר מחמת מעשה בי-דין ומחמת הליך תלוי ועומד וניצול לרעה של ההליכים וכן נפרשה תמונה מפורטת של שלל ההליכים שהתקיימו בין הצדדים לאורך שנים ארוכות לרבות הכרעות של בית המשפט העליון.

3.ב-14.8.13 קבעה כב' השופטת אביגיל כהן כי על המבקש להגיב לבקשה לסילוק על הסף תוך 10 ימים וכן קבעה כי הפגרה תמנה במנין הימים.

4. ביום 16.9.13 משלא נתקבלה תגובת המבקש לבקשה לסילוק על הסף, הגישו המשיבים בקשה למתן פסק דין בהעדר תגובה וכב' השופטת אביגיל כהן קבעה באותו מועד כי "היה ולא תוגש תגובה לבקשה לסילוק על הסף עד ליום 30.9.13 אז אעתר לבקשה...".

ביום 1.10.13 הוגשה בקשה למתן פסק דין לאור החלטה השופטת כהן, ובית המשפט נעתר לבקשה ונתן פסק דין ביום 1.10.13 וקבע כי "משלא הוגשה תגובה לבקשה (הן על פי החלטתי מיום 25.8.13 והן על פי החלטתי מיום 16.9.13 ) ומנימוקי הבקשה, אני מורה על דחיית התובענה על הסף".

5.המבקש עתר לבטל את פסק הדין, ונמוקיו כי בפגרת הסוכות לא ניתן היה להגיש את התגובה, וכי "התגובה לא הוגשה בשוגג מיד לאחר סיום הפגרה" (סעיף 4 לבקשה), כי מדובר "בפגם טכני" (סעיף 11 לבקשה) ובצד הנימוק לאיחור בעצם הגשת התגובה מציין המבקש כי יש לו "טענות טובות לגופו של ענין" ויש מקום לבטל את פסק הדין.

6.בתגובתו לבקשה לביטול פסק הדין ציין המשיב כי שני התנאים לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד אינם מתקיימים, כך אין סיבה ממשית להתנהלות המבקש שהתעלם מהחלטות בית המשפט למתן תגובה, וגם לאחר שניתנו לו מספר הזדמנויות, לא הגיב לבקשה, ומשכך אין ההתנהלות מצדיקה את ביטול פסק הדין; בנוסף, כך נטען, לא הוכיח המבקש סיכויי הצלחה לתובענה ככל שפסק הדין יבוטל, והמבקש הסתפק בטענה כללית כי יש לו "טענות טובות לגופו של ענין כנגד הבקשה לסילוק על הסף" תחת פירוט העובדות הרלבנטיות להנחת תשתית להצלחת התובענה.

7. לאחר שעיינתי בבקשה לביטול פסק הדין, ומשנתתי דעתי לנסיבות בהן ניתן פסק דין הדוחה את התובענה על הסף מחמת העדר תגובה בבקשה לביטול פסק דין ראיתי לבטל את פסק הדין.

בין שאר שיקולי נתתי דעתי לכך כי חסימת דרכו של המבקש עתה כמוה כקביעה כי הבקשה לסילוק על הסף מחמת מעשה בי-דין היא קביעה חלוטה ללא שנדונו הטעמים לסילוק על הסף. ברור כי ככל שאתייחס עתה לסיכויי הצלחת התביעה יהיה בכך קביעה בבקשה לסילוק על הסף, קרי, כי היה ראוי אכן לסלקה – בלי שהמבקש התייחס לטענות הללו, ולא ראיתי לעשות כך. לא רק זאת אלא, שכדברי המבקש אכן חודש ספטמבר 2013 היה זרוע בחגי ישראל ולרבות פגרת הסוכות ואני מקבלת את הטענה כי היה קושי להגיש בקשות ואף חוסר מודעות של מי שאינו מיוצג.

נראה לי כי נכון וצודק יהיה בנסיבות התיק ובנסיבות בהן אין המבקש מיוצג לבטל את פסק הדין במקרה זה (שלמעשה סילק על הסף את התביעה מחמת אי תגובה לבקשה) וזאת גם אם הסיכוי לקבלתו בסופו של יום אינו מן הגבוהים.

ואולם, פסק הדין יבוטל רק לאחר שהמבקש ישלם את הוצאות המשיבים בסך 7,500 ₪ ללא קשר לתוצאה וכן יפקיד בקופת בית המשפט סך של 15,000 ₪ כתנאי להגשת תובענה חדשה כפי שנקבע בת"א 61476-10-10.

8.את תשלום ההוצאות (המשיבים ידווחו על כך) ואת הפקדת הסכום של 15,000 ₪ בקופת בית המשפט יבצע המבקש תוך 30 ימים מהיום.

ככל שידווח במועד הת.פ. אותו אני קובעת ליום 20.12.13 כי הסכום הופקד וההוצאות שולמו יבוטל פסק הדין.

בכל מקרה אחר – יוותר פסק הדין בתוקף.

ניתנה היום, י"ב כסלו תשע"ד, 15 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת, רשמת בית המשפט המחוזי