איסור נישואין לבעל או לנטען

א.   העובדות

הדיון שלפנינו עוסק בבני זוג שהתגרשו. העילות לתביעת הגירושין מצד הבעל נבעו משתי סיבות: א. בגלל סכסוך רכושי ביניהם; ב. בגלל חשדות שהאשה בוגדת בו. הסיבה האחרונה הוצגה על ידי הבעל בכתב התביעה כ"קש ששבר את גב הגמל". בביה"ד התקיימו שני דיונים לפני הגירושין, ודיון שלישי אחרי הגירושין. בדיון הראשון הבעל טען שהאשה בגדה בו ואף הודתה בפניו על הבגידה. אך האשה הכחישה וטענה שהקשר בינה לבין הנטען היה קשר ידידותי בלבד.

בדיון השני הבעל ביקש שבית הדין יפסוק לאסור את האשה על מר [אלמוני], שלטענתו היה בקשר זוגי עם האשה. בדיון הנזכר הוגשו לביה"ד תמלילים שלדעת הבעל עשויים לתמוך בטענתו, אך ביה"ד קבע שהדיון בטענות הבעל יתקיים אחרי הגירושין.

בני הזוג התגרשו בתאריך י"ב בשבט תשע"ה (1.2.2015), והדיון בטענות הבעל התקיים בתאריך כ"ח תשרי התשע"ו (11.10.2015). בדיון זה הופיע מר [אלמוני] כעד מטעם התביעה, ונחקר על ידי בית הדין. כמו כן הוצג דו"ח מפורט מלווה בצילומים שצילם החוקר, העשויים ללמד על שלוש פגישות שהתקיימו בין האשה לבין מר [אלמוני].

מר [אלמוני] טען שבפגישות המצולמות היו בביתו עוד בנות. כשהתבקש לפרט את  שמות הבנות, שמר לעצמו את זכות השתיקה, אף על פי שביה"ד הבהיר לו, שלפי ההלכה סירוב להשיב על שאלות ביה"ד משמעותו שהוא משקר. גם האשה סירבה לענות על שאלה זו. עם זאת הודה שהיו שלוש פגישות לפחות שהתקיימו עד שעה אחת או שתים בלילה בינו לבין האשה, ללא נוכחות בנות נוספות, אך לטענתו הפגישות לא כללו קשר זוגי.

במהלך הדיון ביה"ד שאל את האשה על הודאה שהודתה לכאורה על בגידה לפי התמליל מתאריך 5.12. להלן שאלת ביה"ד ותשובת הנתבעת (פרוטוקול שורות 106–116):

"ביה"ד: מהתמליל עולה כי את אומרת ־ "חבל שזה יצא כך...", "לא תכננתי דבר כזה..." לא תכננת לבגוד עם מישהו? אמרת גם "פתאום מישהו מתייחס אלי..." האם זה הסבר למה נפלת לבגידה?

הנתבעת: לא בגדתי! יצאנו כמה פעמים למסעדה, בית קפה. זה לא ששכבתי אִתו‏... הייתי במצב לא טוב ועם [אלמוני] הייתה לי אוזן קשבת ויכולתי לדבר. מצבי הנפשי לא היה מי יודע מה, אך לא עשיתי משהו שלנתבעת נשואה אסור לעשות.

ביה"ד: זה נשמע כמו בגידה ושאת בעצם מסבירה למה.

הנתבעת: כי זה היה חדש מבחינתי. דבר חדש לדבר בכלל עם מישהו אחר. זה גם מבחינתי היה משהו חדש, כמעט אחרי שלושים שנים שהיינו נשואים."

להלן שאלה נוספת המופנית לאשה, ותשובת האשה (פרוטוקול שורות 132–144):

"התובע: הייתה לנו שיחה שבה עולה הנושא שהם חששו, [אלמוני] והנתבעת, שהיא נכנסה להריון כתוצאה של חיי אישות ביניהם...

הנתבעת: לגבי ההיריון. אני עוד מעט בת חמישים. אין סיכוי שיהיה גם.

ביה"ד: דיברתם על דבר כזה?

הנתבעת: ברגע שחשבתי שהוא מרדים אותי בלילה ומצותת, נעשה מעשה מבחינתי. אמרתי שאולי נגיד שאני חוששת. אני ו[אלמוני] דיברנו על זה ורצינו לראות מהי תגובתו. רצינו לראות אם הוא צותת לי או לא והוא נפל לפח. ואז למעשה כל החשדות שלי התאמתו. גם לגבי הפלאפונים והסימוסים."

ב.   דין עדי כיעור

בדיון האחרון הודה מר [אלמוני] שהתקיימו בינו ובין האשה מפגשים, ללא נוכחות בנות נוספות, בשעות מאוחרות של הלילה. לכן יש לברר את ההגדרה ההלכתית של יחוד אדם זר עם אשה נשואה.

בשולחן ערוך (אהע"ז, סי' יא סעיף א) נפסק: