פסק דין
רקע וצדדים
1. עניינה של התביעה ביחסי מזמין-קבלן. התובע הינו קבלן לביצוע עבודות הקמת מגרשי ומתקני ספורט. הנתבעת הינה חברת קבלן העוסקת בבנייה ציבורית. אין חולק כי הנתבעת הזמינה מהתובע עבודה במגרש ספורט (להלן: "המגרש הראשון") בישוב אליכין (להלן: "הרשות") ושימשה צינור תיווך בין התובע לבין הרשות, בעבודתו במגרש נוסף ביישוב (להלן: "המגרש השני").
2. לטענת התובע, הוא ביצע את כלל העבודה אשר הוזמנה ממנו ע"י הנתבעת. התובע טען כי שלח חשבון סופי עבור תשלום העבודות בשני המגרשים בסכום כולל של 95,282 ₪ והנתבעת שילמה סכום של 77,552 ₪ בלבד, כך שהיא נותרה חייבת לו 17,730 ₪. התובע עתר לחיוב הנתבעת בסכום הכולל הפרשי הצמדה וריבית, של 19,503 ₪.
3.לטענת הנתבעת, לעניין המגרש הראשון, הופנו טענות מצד הרשות לפיהן יש ליקויים בביצוע הבנייה. הנתבעת טענה בהגנתה, כי הובהר בפגישות אשר נכח בהן גם התובע שכל ליקוי או איחור בביצוע העבודה יקוזז מחשבונו של התובע. הנתבעת ציינה בכתב הגנתה כי הרשות קיזזה סך של 5,000 ₪ מהתשלום בגין איחורים בהשלמת העבודות.
לטענתה, שלחה הנתבעת לתובע חשבון לאחר ניכויים וקיזוזים ומשלא הגיב התובע לחשבון שנשלח, ראתה אותו כחשבון תקין ומקובל.
הנתבעת טענה כי התובע התרצה וקיבל את הסכום שהוצע לו ע"י הנתבעת, לאחר שמנכ"ל הנתבעת הסביר לתובע כי היה לו זמן להגיב על הקיזוז והחשבון ששלחה לו הנתבעת והוא נמנע מלעשות כן ולפיכך עליו להלין על עצמו בלבד.
4.עוד טענה הנתבעת, כי חלק מהפער בין התשלום ששולם לתובע ע"י הנתבעת לבין התשלום שדרש בפועל התובע נבע מסכומי הכסף הנוגעים לעבודות או ציוד שלא נכללו בהסכם בין הנתבעת לרשות ולא אושרו לתובע מעולם.
5.טענה נוספת שהועלתה על ידי הנתבעת היתה, כי היתה זכאית לקזז מהתשלום לתובע סכום של 300 ש"ח בגין כל יום איחור בביצוע העבודה, ומאחר ובפועל התובע איחר בכ- 260 ימי עבודה (3.10.10 עד 20.6.11) מדובר בסכום של 78,000 ₪. הנתבעת טענה כי לא עמדה על זכותה זו, אך כעת מבקשת, בשל הגשת התביעה בהליך זה, לקזז סכום זה מכל סכום שיפסק לטובת התובע.
6.נוסף לכך, טענה הנתבעת כי יש לקזז סכום של 16,000 ₪ מהסכום שיפסק, בגין ההוצאות של מנכ"ל הנתבעת להגיע לאליכין שמונה פעמים לפגישות במשך שעתיים כל אחת. הפגישות התקיימו עקב הליקויים בעבודתו של התובע ועקב איחור בביצוע עבודתו ועל כן סכום זה צריך להתקזז בהתאם.
7. בדיון שהתקיים העידו הצדדים: התובע הגיב לטענה לפיה איחר במועדי הביצוע וטען כי העיכוב בעבודה נגרם בשל אי יכולתו להתחיל בעבודה לפני שהנתבעת תסיים להכין את השטח כפי שדרשה ממנה הרשות. לפיכך, העיכוב נעשה בידיעתה ובהסכמתה של הנתבעת, ובאחריותה.
דיון והכרעה
8. לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לקבל את התביעה בחלקה, הכל כפי שיפורט להלן.
קיזוז קנס בשל איחור בביצוע העבודה
9. טענת הנתבעת כי קוזז "קנס" כלשהו בשל התנהלות התובע, לא הוכחה. בכתב הגנתה נרשם כי בחשבון הסופי של אליכין קוזז סך ש 5,000 ₪ בגין איחורים בהשלמת העבודות, אלא שעיון בחשבון זה – נספח ב' לכתב ההגנה - מעלה כי הקיזוז היחיד שרשום בו הוא "עבור תשומות עבודה לצורך פיזור אספלט בכמויות הקטנות מ 400 טון...". לא מצאתי רישום המתייחס לקיזוז נוסף כלשהו.
אמנם, בסיכום חישוב הסכום לתשלום נרשמה הנחה שניתנת על ידי הנתבעת, אך לא נטען ולא הוכח שהנחה זו ניתנה בקשר כלשהו לתובע.
10. החשבון הסופי האמור הועבר על ידי הנתבעת לתובע, לקבלת תגובתו. כך נרשם על גבי החשבון, וכך אף נטען על ידי הנתבעת. עמדת הנתבעת הינה כי מאחר והתובע לא העביר התייחסות וטענות כנגד הקיזוז שבוצע בגין האיחור, עליו לשאת בכך שכן משתיקתו הבינה הנתבעת כי החשבון תקין ומקובל, וקיבלה על פיו את התשלום.
טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם העדר ציון קנס כזה, כאמור לעיל, בחשבון הסופי, אך בעייתי גם לאור הרישום של הנתבעת שהועבר לתובע, לפיו הוא נדרש רק זאת: "אנא בדוק איזה סעיפים חסרים לך". לא נתבקשה תגובה או התייחסות לקנס או לקיזוז בכלל, או לקנס בשל איחורים בפרט (אפשר מאחר שקנס זה לא נרשם בחשבון זה), והתובע אינו טוען כי חסרים סעיפי תשלום כאלה או אחרים.
11. התובע הציג לבית המשפט אישור הרשות שעל פיו "העבודה בוצעה בלוח הזמנים שנקבע וללא עיכובים". כמו כן, אישר נציג הנתבעת כי הנתבעת המשיכה לעבוד עם התובע לאחר העבודות נשוא התביעה, ואני מקבלת את עמדת התובע כי יש בכך כדי להעיד על כך שהנתבעת רואה את עבודתו כטובה ומקצועית.
12.לאור האמור לעיל, אני קובעת כי לא היה מקום לקיזוז קנס בסך 5,000 ₪ מהתשלום לתובע, ועל הנתבעת לשלם לתובע סכום זה.