אינטייב נ' אייאנאו

פסק דין

1. בדיון ביום 29.4.10 לא הציג התובע אישור מסירה לנתבע, ועל כן מחקתי את התביעה, בהתאם להחלטה שניתנה בדיון הקודם ולנוכח טופס אישור מסירה שהיה בתיק, ולפיו לא בוצעה מסירה תקפה.

התובע התפרץ כלפי ביהמ"ש בצעקות רמות ולא הגיש את טופס אישור המסירה שביצע, ביום 17.3.10 ואף לא אמר כי טופס אישור מסירה זה מצוי ברשותו.

לאחר מכן הגיש התובע בקשה לבטל את ההחלטה למחיקת התביעה, ואליה צירף טופס אישור מסירה מיום 17.3.10 שמאמת את טענתו כי מסר את הזימון לאם הנתבע.

2. משצורף טופס אישור מסירה זה, ולפיו זומן הנתבע כדין לדיון ביום 29.4.10 ולא התייצב; ולאחר שעיינתי בכתב התביעה ובנספחיו; ובהתאם לתקנה 11 לתקנות השיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976, אני מקבלת את התביעה, אם כי לא במלוא סכומה: אני מקבלת את מרכיב הנזק לרכב, על פי הצעת המחיר שצורפה לתביעה, אך לא את המרכיב של אובדן ימי עבודה, כיוון שהתובע לא הוכיח את הצורך לאבד שני ימי עבודה בקשר לתאונה שבה מדובר.

3. אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את הנזק לרכב, בסך 950 ₪ שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה: 4.4.09, ועד לתשלום בפועל.

עוד ישלם הנתבע לתובע הוצאות המשפט בסך 300 ₪ שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

4. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

זכות לבקש רשות ערעור מביהמ"ש המחוזי, תוך 15 יום.

ניתן היום, ט"ו אייר תש"ע, 29 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.