אילן נ' הגר

החלטה

1. בפני בקשה לבטול צו עיקול זמני שניתן כצו עיקול לפני מתן אזהרה במסגרת בקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל.

עסקינן בשיק על סך של 490,000 ₪ בחתימת ידו של המבקש לפקודתה של האילןה ומועד פירעונו 15.2.06.

דינו של צו העיקול כאשר מוגשת התנגדות לביצוע שטר במועד, כדין צו עיקול זמני לפי פרק כ"חלתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

צו העיקול התבקש וניתן על זכויותיו של המבקש בדירת מגוריו בירושלים.

המבקש הגיש בקשה לביטול צו העיקול הנ"ל ולאחר מתן תגובת ב"כ האילןה לבקשה זו, נקבע דיון בבקשה במעמד שני הצדדים.

הדיון בבקשה התקיים ביום 6.2.13 ולאחר דיון קצר מחוץ לפרוטוקול הוסכם על תיקון הבקשה והתגובה לצורך השלמת התמונה העובדתית הנטענת.

לאחר מכן, עוכב הדיון בבקשה לאחר שהצדדים ניהלו הליך של גישור שלא צלח בסופו של דבר.

2. בבקשתו לבטול צו העיקול טוען המבקש כי לא התקיימו היסודות הנדרשים להותרת צו העיקול הזמני בהתאם להוראות התקנות, הן לקיומן של ראיות לכאורה בדבר קיומה של עילת תביעה כנגד המבקש והן חסרונה של הכבדה צפויה בביצוע פסק הדין במידה וינתן כנגדו.

עוד טען המבקש כי גם אם יתקיימו היסודות הנ"ל הרי שבמאזן הנוחות גוברת זכותו לקניין נקי מזכויות צד ג' ובכלל זה צו העיקול להבטחת זכויותיה של המשיבה.

3. ההלכה הרלוונטית לעניין ראיות לכאורה בדבר קיומה של עילת תביעה כנגד הנתבע מוצתה ברע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, שם נקבע כי:

"קיומה לכאורה של עילת תביעה- בשלב זה די בכך כי בימ"ש  ישתכנע באורח לכאורי כי התובענה מעלה שאלה רצינית המצריכה דיון, ואיננה בגדר תביעת סרק על פניה."

גם ברע"א 7139/96 טריגוב ואח' נ. "טפחות" בנק למשכנתאות לישראל בע"מ נקבע:

"השאלה הראשונה שיש לדון בה בבקשה לסעד זמני נוגעת לטיב התביעה ולסיכוייה. לעניין זה, די בכך שהוכח שהתביעה אינה טרדנית, וקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה. בשלב זה אין צורך לפסוק באורח סופי בדבר צדקתו של מי מן הצדדים."

4. הרקע לסיפור המעשה בענייננו הוא בניין ברח' פאירברג 13 בתל אביב (להלן: "הבניין"). בניין זה שהיה רשום בבעלות הוריו המנוחים של המבקש, הונחל לאחר מותם לקרן האדמור הרב חיים הגר זצ"ל והרבנית ראצה הגר ז"ל והוקדש לתמיכה בכולל "תפארת מנחם" ו- "אוהל מאיר".

הקרן הנ"ל והבניין שבבעלותה נרשם כהקדש בפנקס ההקדשות הציבוריים (להלן: "ההקדש").

שישה נאמנים מונו להקדש כאשר המבקש הינו יושב ראש הנאמנים.

מקורן של הכנסות ההקדש הוא בהשכרת הדירות בבניין כאשר בעלה של המשיבה הינו אחד הדיירים המתגורר באחת הדירות בדיירות מוגנת כבר משנת 1971 עוד לפני הקמת הקרן והקדשתה.

5. שני הצדדים מסכימים כי השיק נשוא התביעה נמסר לפקודת האילןה בשנת 2006 כשהוא חתום על ידי המבקש ללא פרטי סכום השיק. עוד הסכימו הצדדים כי רישומה של המשיבה כנפרעת על פי השיק נעשה לשם הנוחות בלבד וכי למעשה נועד לפירעון עבור בעלה שיכונה מעתה ולהלן "אילן".

המבקש טוען כי השיק נמסר לצורך תשלום עלות תיקוני אינסטלציה בדירתו של אילן בסכום הנמוך עשרות מונים מהסכום שמילא אילן על פני השיק 6 שנים לאחר מכן וללא רשות (סעיפים 13 ו 18 לתצהיר המבקש מיום 21.12.12) ואילו אילן טוען כי השיק נמסר לו כבטחון לתשלום עבור שירותים שנתן להקדש במשך השנים (סעיף 3 לתצהיר אילן מיום 28.10.12).