איינהו אבטה נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

פסק דין

1.לפנינו תביעתו של איינהו אבטה [להלן – התובע] להכיר בפגיעה מיום 5.7.06 כפגיעה בעבודה.

2.התובע יליד 1970 עבד כמלגזן בחברת מ.צ.ב מרכז ציוד לבניין בע"מ [להלן – המעסיקה].

בטופס התביעה נרשם:

"הרמתי חבית בתוכה [היה ציוד] במשקל 150 ק"ג כדי להפוך את החבית לספור את הציוד. באותו רגע ניתפס לי הגב ו-3 עובדים עזרו לי".

3.בהודעה לחוקר המוסד מסר התובע כי עובד כמלגזן וסבל, מרים ציוד בניין, חביות, ברזלים לפיגום. את הפגיעה הוא מתאר:

"בתאריך 5.7.06 היתה חבית שבתוכה היה ברזל שנקרא "בננות", זה הברזל שמתחבר לפיגומים. הרמתי את החבית כדי לספור את הבננות, היה מאד כבד ואז נתפס לי בגב מאחור וכאן [מצביע על מפשעה ימנית] כאב לי, קראתי ליאיר ומשה והם באו והרימו אותי, לא יכולתי לזוז, לא ידעתי איפה אני נמצא. חיכיתי 10 דקות ובעל הבית בא ראה אותי ולא עניין אותו כלום, חשב שאני ברזל. יאיר לקח אותי לקופת חולים מאוחדת במזכרת בתיה. באמצע העבודה. בתאריך 16.7.06 חזרתי לעבודה ובעל הבית גירש אותי מהעבודה וגם לא חותם על ב.ל. 250 ולא מכתב פיטורים ולא פיצויים".

התובע נשאל והשיב כי לא היו עדים להרמת החבית. התובע נשאל באיזו תדירות מרים חבית עם ברזל והשיב:

"זה לא כל הזמן אבל יש ציוד אחר. לפעמים אני הופך עם מלגזה, לפעמים עם עובד נוסף, לא תמיד מרים לבד. זה משקל חריג. לא כל הזמן מרים משקל כזה".

4.בעדותו בבית הדין מסר:

"אני עובד עבודה פיזית, גם מלגזן, אחרי שאני מעמיס אני יורד, יש חבילות של ציוד בניין, יש חבילות שבתוכן יש "בננות". הלקוח מחזיר בשביל לקבל זיכוי. את הציוד צריך לספור. אנשים כל הזמן מתקשרים אל בעל הבית שנספור כמה ציוד יש.

הבן אדם היה בלחץ ואמר לי לספר מהר, התחלתי לספור, ספרתי ספרתי היתה חבית בערך 150 ק"ג רציתי להפוך אותה ונתפס לי הגב וגם בבטן התחתונה."

בחקירה הנגדית מסר כי אחרי שנפגע כתב לו מכתב פיטורים ללא פיצויים. לפני המכתב התחיל לקצץ לו בשכר מ-5,000 ₪ ל-3,500 ₪. התובע הלך לעו"ד שעשה לו הרעת תנאים וכשהראה לו את המכתב הוא פיטר אותו ללא פיצויים. התובע הגיש תביעה והתפשר על מחצית.

5.התובע ביקש להזמין מטעמו עד בשם יאיר אשר עבד איתו.

העד לא הגיע והתובע ויתר על עדותו.

6.מטעם הנתבע העיד מר חיים נרקונסקי [להלן – חיים] מנהל המעסיקה.

חיים העיד כי חבית מסוג זו הנטענת על ידי התובע מרימים עם מלגזה. לטענתו התובע הינו מחסנאי וספירת החלקים שבחבית היא חלק מעבודתו. חיים הציג תמונות בהן רואים כיצד מלגזה מרימה והופכת את החבית.

לדבריו, התובע נהג לעשות "הצגות" בעבודה של התעלפויות, כשנחתך בביתו טען שזה בעבודה, ולא נתפס לו הגב כתוצאה מהרמת החבית.

חיים הציג הסכם עבודה מ-2.3.06 שנחתם לאחר שהתובע ביקש העלאה והבטיח שישנה את דרכו שכללה היעדרויות רבות. חיים הסכים באופן ששכר הבסיס יהיה מינימום ולכך תתווספנה שתי פרמיות, פרמיית אי היעדרות ופרמיית תפוקה וסה"כ המשכורת תהיה 6,000 ₪ לפני נסיעות ושעות נוספות.

חיים הציג תלושי שכר לחודשים 4,5,6/06 מהם עולה כי השכר נע בין 7,160 ₪ ל-8,350 ₪ (סכום זה כולל הבראה בסך 1,260 ₪). חיים עמד על כך כי התובע לא הרים את החבית כי לצורך זה יש מלגזה.