פסק דין
בהמשך לדיון שהתקיים לפני ביום 9/3/10, לאחר שמיעת הנהגים/ עדים ועיון במסמכי כתבי בי הדין ותמונות הנזק, ניתן בזאת פסק דין, תוך ציון נימוקים בקצרה, כדלקמן:
התובעים הגישו תביעה בגין נזק רכוש בסך של 8,961 ₪ שנגרם לכלי רכבם כתוצאה מאירוע תאונת דרכים שאירע ביום 24/11/08 .
הנהגת מטעם התובעים העידה באשר לנסיבות קרות האירוע, גרסתה היתה סדורה , מפורטת לפרטי פרטים באשר לפעולות שננקטו על ידה נוכח התנהלות המשאית הנגררת שגרמה לנזק בכלי רכבו של התובע2 ואף מצאתי חיזוק בגרסתו של הנהג מטעם הנתבעת בעדותו לפני.
לאחר שמיעת הנהגים, הנני מעדיפה את גרסת הנהגת מטעם התובעים בקשר לאחריות לקרות הנזק , כך שזה מוטל כולו לפתחה של הנתבעת, תוך שהנני קובעת שאין להטיל אשם תורם לנהגת מטעם התובעים, ההפך הוא הנכון, דומני כי דווקא בשל האינסטינקט לסטות ימינה, נמנע נזק גדול הרבה יותר, כתוצאה מכך שהמשאית הנגררת סטתה לנתיב הנסיעה בכיוון הנגדי, באופן מפתיע בכביש שבו היה עיקול ימינה , כך ששדה הראיה של אלו שנסעו בכיוון הנגדי היה חסום לחלוטין.
משהוכרעה שאלת האחריות לקרות האירוע ובהעדר מחלוקת באשר לגובה הנזק כפי ששולם ע"י התובעת 1 ומופיע בחוו"ד השמאי , נותר להכריע בחלוקת האחריות בין הנתבעת לבין צד ג'- הגורר.
לטענת הנתבעת, הגורר- צד ג' אחראי באופן בלעדי לקרות הנזק שכן לא היתה לנגרר כל שליטה על המשאית והנזק שנגרם הינו כתוצאה מכך שנהג צד ג' התרשל בנהיגתו ואין להטיל כל אחריות על הנגרר.
לטענת הנגרר, האחריות כולה רובצת לפתחו של הנהג מטעם הנתבעת, אשר ישב/נהג במקום המיועד לכך בנגרר, תוך שהוא למעשה נוהג בהגה ואחראי על הנסיעה, למעט המנוע , המשיך הנהג לתפקד כנהג לכל דבר ועניין ומשנהג ברשלנות, בניגוד לנהג סביר, אין אלא לחייב אותו בלבד בתוצאות ובאחריות לקרות האירוע.
אין מחלוקת בין הצדדים, כי מדובר במשאית אשר נגררה ע"י צד ג', לאחר שהיתה תקלה במנוע ולא ניתן היה להמשיך לנסוע עם המשאית והנהג נאלץ לגרור את המשאית מנתניה לחולון- למוסך לצורך תיקון.
עוד אין מחלוקת, כי הגורר שאף הוא מסוג משאית, הצליח לעבור את העיקול בכיוון נסיעתו מבלי שפגע בכלי רכבו של התובע, אשר נפגע מהחלק השמאלי קדמי של המשאית הנגררת כתוצאה מכך שהנ"ל סטתה לתוך נתיב נסיעתה של הנהגת וכי הנהג מטעם הנתבעת ישב במושב הנהג במשאית הנגררת תוך שהוא למעשה "רואה את הנולד" ולא מצליח למנוע את האירוע.
לטענת הנהג מטעם הנתבעת, לא היתה לו כל שליטה על ההגה ו/או הבלם , אשר ננעלו בזמן הגרירה ולמעשה את התפקיד שלו "בהצגה" יכולה היתה באותה המידה ממש למלא "בובת צעצוע".
לטענת הנהג מטעם צד ג', מדובר בגרירת משאית שאינה דומה לגרירה של כלי רכב מנועי רגיל /פרטי ומשכך, הנהלים שונים וקיים הכרח שמי שישב במהלך הגרירה , במשאית הנגררת יהא נהג מנוסה אשר יכול לנווט בעת הנסיעה , כשהוא למעשה נוהג במשאית אחרי הגורר, תוך שימוש בהגה בלבד- ביחס לבלם, ניתן לעשות שימוש אולם זה נעשה רק במקרה חירום.
באשר לאחריות של הגרר, לא נראה בעיני סביר שהנגרר אמור להמשיך ולנהוג במשאית אחרי הגורר שכן זה נוגד את ההגיון והשכל הישר ומעבר לכך נוגד את המשמעות של המונח נגרר ואם מבקש צד ג' לטעון כי מדובר במקרה חריג של מערכת יחסים בין גורר נגרר וממילא משתנה מאזן הכוחות ויכולת השליטה מועברת ו/או מחולקת בין הנהגים, מוטלת עליו האחריות להוכיח באמצעות מומחה וזה לא נעשה.
מעבר לכך, לא מצאתי כל ראיה לתמוך בעדותו של הנהג מטעם צד ג' כי הנהג מטעם הנתבעת עבר "תדרוך" כיצד עליו לנהוג בנגרר, מעבר לאמירה בעלמא, לפיה נאמר לו כי מדובר בנהג מקצועי, במיוחד יפים הדברים, כאשר מדובר בנגרר וגורר מסוג משאית שההשלכות באשר למעורבות של אחד מהם באירוע תאונה הינן מרחיקות לכת.
אם אכן מדובר במקרה חריג של אחריות במהלך גרירת משאית, מדוע לא טרח הנהג מטעם הגורר להסביר לנהג מטעם הנתבעת את מהלך הדברים והפעולות שעליו לנקוט בעת הגרירה /נסיעה.
למעלה מכך, לא שמעתי בעדותו של הנהג מטעם צד ג' כי נקט באמצעי זהירות כלשהם על מנת להתריע בציבור הנהגים בכביש שמדובר בגורר ונגרר מסוג משאית, שכן הנגרר מובל ע"י הגורר באמצעות חיבור במוט ברזל בחלק התחתון של שני כלי הרכב לאורך של כ- 3 מטר ומעדותה של הנהגת מטעם התובעים, עליה חזר הנהג מטעם הנתבעת, לא הבינה כלל שמדובר בגורר ונגרר וסברה לכתחילה כי מדובר בשתי משאיות שנסעו האחת אחרי השניה.
למעשה, הבינה כי זהו המצב רק לאחר שעד נוסף שהיה במקום וראה את האירוע מתרחש, ציין בפניה כי מדובר בגורר ונגרר והדריך אותה שבמצב דברים כזה, טוב תעשה אם תיקח את פרטי שתי המשאיות וכך היה.
נתתי אמון לגרסת הנהגת מטעם התובעת גם באשר להימנעות התובעים מלהעיד את אותו עד נוסף, שפרטיו הועברו על ידה מייד לאחר האירוע טלפונית לחב' הביטוח ואילו האחרונה איבדה את הפרטים.
יוצא אפוא, שישנה אחריות לשני הנהגים שכן לגורר ישנה אחריות כמי שמבצע פעולת גרירה של כלי רכב מסוג משאית ועליו לנקוט משנה זהירות בעת שהוא גורר את הנגרר ע"פ כל הנהלים המקובלים ובהעדר הוכחה פוזיטיבית לכך שהשליטה רובה ככולה הינה אצל הגורר, כך על פי הגיונם של דברים והשכל הישר, מעבר לפרשנות שיש ליתן למונח זה, מוטלת עליו אחריות לביצוע הפעולה תוך נקיטת אמצעי זהירות על מנת למנוע מצב של תאונה כפי שאירעה בפועל.
האחריות המוטלת על הנהג מטעם הנתבעת אף היא ברורה, שכן לא מקובלת עלי התשובה המיתממת של הנהג מטעמם לפיה הוא התיישב במקום המיועד לכך במשאית הנגררת, מאחורי ההגה, כי כך נאמר לו , תוך שהוא סבור, כפי שהדברים נאמרו על ידו במסגרת החקירה לפני, שאין לו כל תפקיד ו/או כל דבר שיש ביכולתו לעשות ואת התפקיד שלו יכולה היתה כאמור למלא בובה.