איטח נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.התובעת הגישה תביעה לקבלת גמלת שמירת הריון.

2.הצדדים הסכימו על העובדות הבאות:

א.התובעת ילידת 1982.

ב.התובעת ילדה לידה ראשונה ביום 26.8.09.

ג.התובעת יצאה לשמירת הריון ביום 10.7.11 ואושרה לה גמלת שמירת היריון עד ליום 31.8.11.

3.הצדדים הסכימו על מינוי מומחה רפואי על מנת שיבדוק זכאות התובעת לתשלום גמלת שמירת הריון לתקופה מיום 1.9.11 ועד 8.1.12, שהינו מועד הלידה והכל בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה – 1995.

4.לפיכך, מונתה ד"ר זהר שפרה כמומחה רפואי מטעם בית הדין, אשר התבקשה להשיב על השאלה הבאה:

האם מצבה הרפואי של התובעת הנובע מההיריון בתקופה שבין 1.9.11 לבין 8.1.12 סיכן אותה או את עוברה ובשל כך היה עליה להפסיק את עבודתה ולהיות בשמירת היריון?

5.המומחית מסרה ביום 12.5.13 את חוות דעתה בה נכתב בין השאר:

"בקע טבורי, או בשמו האחר הרניה טבורית (Umbilical hernia), הינו מצב שבו יש פתח קטן באזור הטבור, שמכוסה רק על ידי עור (ולא על ידי שריר וחותלת כבמצב הטבעי). על מנת שידובר על בקע טבורי, יש צורך שהפתח יהיה גדול או שווה ל – 5 מ"מ.

תופעה זו של בקע טבורי היא בדרך כלל מצב מולד.

הסיבות להבלטת הרניה טבורית או הופעתה פרט למצב המולד הינן:

משקל עודף, הרמת משאות כבדים, שעול מתמיד, הריונות מרובים והריונות מרובי עוברים. בדרך כלל מדובר בבלט קטן דמוי כפתור בטבור, שלרוב איננו כואב ואינו מלווה בתופעות מיוחדות. במצבים של הריון שבו יש עלייה במשקל והתרחבות של הבטן, הפתח עלול להתרחב ואז יכולים לעבור דרכו גם אברים תוך ביטניים (מעי או אומנטום – שהינו מעטפת אברי הבטן). אז הבליטה מורגשת יותר. ככלל, בקע בהריון לא מהווה סיכון ולרוב אינו מצריך ניתוח מיידי. הצורך בניתוח קיים רק במצב נדיר של כליאה של אחד מהאברים הפנימיים שצויינו.

כליאה (Incarcerated hernia), היא מצב שבו אבר מאברי הבטן חדר דרך הפתח ולא ניתן להחזירו לחלל הבטן. במצב זה, עקב המעבר הצר, יש לחץ על כלי הדם ועלול להיגרם נמק של האבר הכלוא, מחוסר הספקת דם.

סימנים ראשונים לכליאת אברי הבטן בתוך הבקע הינם בחילה, הקאה, נפיחות מקומית וכאב מקומי, וכשהבליטה לא ניתנה להחזרה. אז יש צורך בניתוח להצלת האיבר הסובל ולתיקון הבקע. להדגיש שמצב זה נדיר וכמעט ואין תיאור על כך בספרות המקצועית. מייר וחבריו דיווחו על שכיחות של כ – 5% מההריונות במערב אפריקה (1).

כל עוד שהבקע לא כלוא, אין צורך בטיפול מיוחד. האישה יכולה לבצע בעצמה עיסוי על האזור הבולט דבר שגורם להקלה מיידית. לרוב המצב נפתר מעצמו לאחר הלידה.

לרוב הבקע קטן ואינו גורם לשום תסמינים.

הריון או עליה גדולה ומהירה במשקל עלולים להחמיר את המצב ולהגדיל את הפתח בדופן הבטן שדרכו מתבלט הבקע.

לנשים שאצלן נעשתה אבחנה של בקע טבורי, ההמלצה היא להימנע מהרמת חפצים כבדים.