איזון משאבים שוויוני למרות טענת האישה כי האיש כ'אברך' לא תרם לכלכלת הבית וכי הסכמתה לכך בתקווה לזכויות 'בעולם הבא' בטלה למפרע נוכח מעשי האיש

לפנינו ערעורה של המערערת על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי תל אביב (בהרכב הדיינים: הרב צבי בירנבאום – אב"ד; הרב אריה אוריאל והרב נפתלי הייזלר) מו' במרחשוון התשפ"ב (12.10.21). ההליך החל לפני כשנה, והצדדים נשמעו בדיון לפנינו לפני כעשרה חודשים, אך לאחר מכן הוקפא ההליך בשל ערעורים נוספים שהגישו הצדדים ושקבענו כי יש להכריע בהם תחילה ורק לאחר ההכרעה בהם, שעשויה הייתה להיות לה זיקה לעניינו של הליך זה, לשוב להליך זה ולהכריע בו. ההליכים האחרים הסתיימו – אחד מהם לאחר משיכת הערעור והאחר לאחר הכרעה בו שניתנה לאחרונה, והגיעה עת הכרעה בהליך דנן.

בפסק דין זה הורה בית הדין קמא כדלהלן:

[...] המחלוקות בין הצדדים הן רכושיות ומתייחסות לשתי דירות, פסק דין זה יעסוק בדירה ברחוב [...] בעיר [...] בפני בית הדין תביעת הבעל לחלוקה שוויונית בחלק היחסי שהושקע על ידי שני בני הזוג [...] הרשומה על שם [...]

קיימת הסכמה בין הצדדים שבני הזוג יחדיו העבירו סך של 250,000 ש"ח [...] 21% משוי הדירה כשנרכשה. סכום זה גויס על ידי הצדדים כדלהלן [...] הדירה נרכשה בסך של 1,200,000 ש"ח, ונמכרה לפני מספר חודשים בסכום של 1,255,000 ש"ח. הדירה מושכרת בסכום של 3,200 ש"ח לחודש וממנו מקוזז סך של 5% (160 ש"ח) לאח האישה המטפל בהשכרת הדירה [...]

טענת ב"כ האישה

א. הסכומים הנ"ל שימשו כהלוואה לאחי האישה [...] ואינם [=הצדדים] שותפים בדירה. אך כדי לחסוך לצדדים ולבית הדין את הדיון בנושא, מוכנה המשיבה לצאת מנקודת הנחה שמדובר בכספים שניתנו לאחיה כהשקעה [...]

ב. זכות הבעל היא רק בסכום של 50,000 ש"ח שקיבלו הצדדים ממתנות החתונה, השייכים לצדדים בשוויוניות [...] מתוך סכום זה שולם קרוב למחצית לדמי שכירות הדירה ששכרו הזוג [...] שאר הכסף הובא על ידי מעשה ידיה של האישה [...] ולכן אין לבעל זכות בכספים אלו. כמו כן הלוואות הנ"ל [ששימשו למימון הרכישה] קשורות אך ורק לאישה. אשר על כן ה־50,000 ש"ח יתחלקו בין בני הזוג, ולבעל תהיה זכות בהם של 25,000 ש"ח בלבד, ויש להוסיף עוד 1,000 ש"ח כתמורת עליית ערך הדירה [...]

אך כדי לחסוך לצדדים ולבית הדין את הדיון בנושא, מוכנה המשיבה לצאת מנקודת הנחה שמדובר בכספים שניתנו לאחיה כהשקעה [...] ולצורך פשרה הסכימה אף המשיבה להתייחס לסכום של 135,000 אלף ש"ח כסכום משותף של הצדדים [...]

חלקו של המבקש הינו 25,000 ש"ח, ועוד 67,500 ש"ח ועוד 4,235 ש"ח (ולא 4,100 כנכתב). סך הכול: 96,735 ש"ח [...] שאר הסכומים [=שהתקבלו מהלוואות] אינם קשורים לבעל, והאישה לקחה את כל הלוואות לבדה ומחזירה אותן לבדה.

טענות ב"כ הבעל

א. מכירת הדירה הינה פיקטיבית [...] שוויה האמיתי של הדירה [...] 1,400,000 ש"ח [...]

ג. ההלוואות [...] חלקן נפרעו [...] בחייהם המשותפים. ואכן מה שלא נפרע [...] יסכים הבעל לקזז, אומנם חובת ההוכחה מוטלת על האישה [...]

ה.הבעל לא מתייחס להלוואה מהאימא על סך 5,000 ש"ח, והוא כולל אותם כסכום שנחסך על ידי הצדדים [...]

ו.הבעל מבקש את חלקו בשכירות הדירה (לאחר קיזוזים) מנובמבר 2018 עד נובמבר 2020 סך של 7,600 ש"ח.

לאחר העיון בסיכומי הצדדים פוסק בית הדין כדלהלן:

א.בית הדין קובע שכל הלוואה שנלקחה עבור הדירה בזמן חייהם המשותפים הינה השקעה בדירה וקשורה הן במישרים הן בעקיפין לשני בני הזוג יחדיו, הן בחובות (החזרת החוב) הן בזכויות (הרווח היחסי בהשקעה).

ב.לאחר שקיימת הודאת – הסכמת האישה שהסכום שהומצא [...] הינו השקעה [...] מגיע לו ברווח היחסי [...]

ג.מבירור שערך בית הדין באתר 'מדלן' עולה שמחיר הדירה שהתקבל מהרוכש הוא 1,255,000 ש"ח, ככל שלא יוכח אחרת [...] טענת בא כוח הבעל כי המחיר הינו גבוה יותר לא הוכחה.