איוב נ' צדיק - פסקדין

החלטה

בהתאם להסכמת הצדדים, לאחר שעיינתי בכל החומר המצוי בתיק בית המשפט, להלן הצעתי לפשרה.

למען הסר ספק, מדובר בהצעה לפשרה שאין בה כדי לכבול את בית המשפט בבואו לדון בתובענה זו, ובכלל זה בכל החלטה ו/או פסק דין.

אין מחלוקת בין הצדדים כי סכום החוזה המקורי ביניהם היה 150,000 ₪ בתוספת מע"מ.

אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע שילם מתוך סכום זה סך כולל של 74,000 ₪ (ישירות או במאצעות תשלום לספק החומרים, ראה סעיף 17 לכתב התביעה).

אציין כי הנתבע טוען כי שילם תשלומים נוספים לבעלי מלאכה או עבור חומרים או כלי מלאכה נוספים, אך אלו אינם מצויים בהסכמת הצדדים וכן לא הוגשו בגינם חשבונות או קבלות.

לפיכך, נמצא כי הנתבע חב לתובע סך של 76,000 ₪.

אין מחלוקת בין הצדדים כי מתוך כלל העבודות שהיה על התובעת לבצע בהתאם להסכם לא בוצעו חלק מן העבודות, כל צד וטעמיו הוא מדוע נוצר מצב זה. אולם, עובדתית אין על כך מחלוקת.

התובע העריך את שווין של אותן עבודות בסך של 35,000 ₪.

אולם, המומהח מטעם בית המשפט העריך את שווין של אותן עבודות בסך של 80,160 ₪. לא מצאתי גם לאחר שאלות ההבהרה טעם מדוע לא לאמץ את חוות דעתו, בעניין זה לכל הפחות לצורך הצעה זו.

לפיכך, כל יתרת התשלום מתקזזת אל מול העבודות אשר לא בוצעו.

נותרה שאלת העבודות הנוספות שביצע התובע עבור הנתבע. לעניין זה הנני מאמצת את חוות דעת המומהח ותשובתויו לשאלות ההבהרה על פיהן העבודה הנוספת היחידה בגינה זכאי התובע לתשלום הינה עבודות הבטון בחומה המערבית והצפונית.

המומחה העריך שוויה של עבודה זו בסך של 5,500 ₪ בתוספת מע"מ סך הכל 6,380 ₪.

לפכיך הצעתי הינה כי הנתבע ישלם לתובע סך מעוגל של 7,000 ₪, המשקף גם את הזמן אשר חלף.

לאור התוצעה הצעתי הינה כי כל צד ישא בהוצאותיו.

הצדדים יודיעו עמדתם עד ליום 1.5.12.

ניתנה היום, ג' ניסן תשע"ב, 26 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: