איוב נ' עמירה

החלטה

המבקש הגיש התנגדות לביצוע שטר, במסגרתה נטען, כי הסמכות המקומית לדון בתובענה מסורה לבית משפט השלום בירושלים, שם מקום מגוריו ושם נחתם שטר החוב, במשרדו של המשיב.

המשיב טען בתגובתו, כי הוא מגיע לעיתים רחוקות לירושלים, וכי משרדו שבירושלים נמצא בהליכי סגירה. כן טען המשיב, כי המבקש לא הראה טעם מיוחד מדוע יועבר התיק לירושלים. עוד טען המשיב, כי בכך שהמבקש הגיש את התנגדותו בלשכת ההוצאה לפועל בעכו, קמה סמכות לבית המשפט הסמוך.

דין טענות המשיב להידחות, אחת לאחת.

המבקש הינו תושב ירושלים. על השטר נרשם, כי הוא נחתם בירושלים, וכי מקום התשלום בירושלים.

בבקשה לביצוע שטר נטען, כי הסמכות המקומית מסורה לבית משפט השלום בעכו הואיל ו- "הזוכה תושב צפון הארץ – פסוטה". מקום מגוריו של התובע אינו יוצר סמכות מקומית על פי אף אחת מהחלופות הקבועות בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. ככל שהפרמטר הרלבנטי הוא מקום המגורים, הרי שמדובר במקום המגורים של הנתבע, ולא של התובע (תקנה 3(א)(1) ).

על פי כל החלופות הקבועות בתקנה 3 ברור, כי הסמכות המקומית לדון בתובענה דנן מסורה לבית משפט השלום בירושלים, בין אם מדובר במקום מגוריו או עסקו של הנתבע; מקום יצירת ההתחייבות; המקום שהיה מכוון לקיום ההתחייבות; מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים.

המבקש אינו נדרש להראות טעם מיוחד מדוע יועבר התיק לירושלים, ודי בכך כי הראה, שלבימ"ש השלום בעכו אין סמכות מקומית להיזקק לתובענה.

המבקש הגיש את התנגדותו בלשכת ההוצאה לפועל בעכו, מאחר ושם נפתח התיק, ואין לו כל אפשרות אחרת (האפשרות להגיש התנגדות בלשכה אחרת קיימת רק בתיקי תובענות בסכום קצוב, ואילו כאן עסקינן בבקשה לביצוע שטר). אין בפעולה זו כדי ליצור סמכות מקומית יש מאין.

שיקולי הנוחות של המשיב אינם יוצרים סמכות מקומית לבית משפט השלום בעכו.

אשר על כן, אני מקבלת את טענות המבקש לעניין הסמכות המקומית. לפיכך, אני מחייבת את המשיב בהוצאות המבקש, בסך 500 ₪.

התיק יובא בפני כב' נשיא בתי משפט השלום במחוז ירושלים, למתן הוראות באשר לבית המשפט אשר ידון בתובענה.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד אדר תשע"ג, 06 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: