איהאב ואח' נ' אלכרים בן אחמד עבד אל אלנ ואח' - פסקדין

החלטה

בפניי בקשה ליתן צו המורה למשטרת ישראל להמציא לידי המבקשת העתק מגיליון הרישומים הפליליים והתעבורתיים של המנוח איהאב משרקי ז"ל (להלן: "המנוח"), אשר עזבונו הינו התובע 1 ויורשי עיזבונו הינם התובעים 2-3 בתיק דנן.

טענות הצדדים:

1. המשיבים 1-3 (להלן: "התובעים") הגישו תביעה לפיצוי כספי עקב מותו של המנוח בתאונת דרכים, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975.

2. המבקשת (להלן: "קרנית") טוענת להעדר יריבות והעדר עילת תביעה כנגדה ומכחישה את הנזקים הנטענים על ידי התובעים.

3. במסגרת הבקשה דנן, עותרת קרנית להמציא לידיה את העתק גיליון הרישומים הפליליים והתעבורתיים של המנוח, אשר יש בהם, לטענתה, כדי להשליך על המחלוקות בין הצדדים.

לטענת קרנית, המסמכים הנ"ל רלבנטיים לסוגיית הנזק הנטען ויש בהם כדי ללמד על אופיו של המנוח ויכולת השתכרותו. לעניין זה הפנתה המבקשת לבר"ע (מחוזי חי') 517/06 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' ירוסלב (לא פורסם, 3.7.2006) ולהחלטה שניתנה במסגרת ת"א (שלום נצ') 6108-06-11 קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' עזבון המנוח טארק נאג'ם ז"ל (לא פורסם, 27.7.2011), לפיהן נעתר בית המשפט להמצאת גיליון הרישומים הפליליים של התובע.

עוד טוענת קרנית, כי המסמכים המבוקשים עשויים להיות רלבנטיים גם לשאלת החבות, מאחר ולטענתה הרכב אשר היה מעורב בתאונה שימש את המנוח או סייע בידו לביצוע פשע.

4. לטענת התובעים, המסמכים המבוקשים אינם יכולים להשליך על אופיו של המנוח שלא היה הנהג ברכב המעורב בתאונה, אלא נוסע ברכב, ומשכך אינם רלבנטיים לבירור התביעה. עוד טענו התובעים, כי המצאת המסמכים לידי המבקשת עשויה לפגוע בפרטיותו של המנוח, ומשכך, אין להיעתר לבקשה.

דיון והכרעה:

5. המטרה העומדת בבסיס הליך גילוי מסמכים הינה ניהול ההליך המשפטי "בקלפים גלויים", על ידי הצגה רחבה של מסכת הראיות שבידי הצדדים, תוך חתירה לגילוי האמת והגברת היעילות המשפטית [ראו: בר"ע 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ (לא פורסם, 14.8.2005) וכן רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג (לא פורסם, 1.11.2005)].

הכלל הוא, כי יש לאפשר גילוי מירבי ורחב של מידע, כאשר בבחינת שאלת הגילוי של מסמך, הפסיקה הציבה שני פרמטרים שיש לבחון; האחד – מידת הרלבנטיות של המידע המבוקש, והשני – מידת ההכבדה שיש במתן הצו על הצד שממנו נדרש הגילוי [ראו: רע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' לוין (טרם פורסם, 13.10.2009) (להלן: "פס"ד ידיעות אחרונות"), רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (טרם פורסם, 15.10.2008)].

את דרישת הרלבנטיות יש לפרש בהרחבה, כך שהיא משתרעת על כל המסמכים אשר סביר להניח כי יש בהם מידע אשר יכול לסייע לבעל דין, במישרין או בעקיפין, לקדם את עניינו [רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54 (1995)], ודי בכך שמבקש הגילוי יוכיח כי המסמכים עשויים להיות רלבנטיים להמשך ההליך, שכן מדובר בשלב מקדמי של הדיון [רע"א 624/11 המוטרנות היוונית קתולית נ' נח'לה (טרם פורסם, 15.3.2011)].

6. בענייננו, בהתייחס לטענות המבקשת בכתב ההגנה, בבקשה ובתשובה מטעמה, הגעתי למסקנה כי המסמכים המבוקשים רלבנטיים לסוגיית הנזק ועשויים להשליך על אופיו וכושר השתכרותו של המנוח, כמו גם על שאלת החבות.

7. בצד העיקרון של גילוי רחב, ישנם שיקולים העשויים לצמצם את חובת הגילוי, כגון: הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה בצדדים שלישיים [ראו: משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי – הלכה ומעשה, כרך א' (מהדורה 15, 2007), עמ' 782].

בעניינו, טוענים התובעים, כי המצאת המסמכים המבוקשים לידי המבקשת עשויים לפגוע בפרטיותו של המנוח ומשכך אין לאפשר גילויים.

נקודת המוצא היא, כי תובע לא יישמע בטענה, לפיה זכותו לפרטיות גוברת על חובתו לחשוף ראיות בפני הנתבע, שהינן רלבנטיות לביסוס הגנתו, וככל שהתובע מבכר את זכותו לפרטיות, עומדת בפניו האפשרות למחוק את תביעתו [רע"א 8551/00 אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נה(2), 102 (2000)]. במאזן בין הזכות לפרטיות של התובע לבין זכות הנתבע להליך הוגן, ככלל, ידה של הזכות האחרונה על העליונה; ברם, זכות זו כפופה כאמור למבחן הרלבנטיות ולמבחן ההכבדה.

הזכות לפרטיות נבחנת איפוא במסגרת מבחן ההכבדה, כאשר בית המשפט בוחן את סוג המידע שגילויו מבוקש. ככל שמדובר במידע רגיש המצוי בלב ליבה של הזכות לפרטיות, כך מידת ההכבדה גדולה יותר על הצד הנדרש לגילוי ובית המשפט ידקדק בבחינת הרלבנטיות של המסמכים המבוקשים וינקוט באמצעים מתאימים כך שהחשיפה תהא ראויה (ראו פס"ד ידיעות אחרונות הנ"ל).

8. התובעים לא טענו דבר בדבר אופי הפגיעה בזכות לפרטיות של המנוח או בדבר "רגישותו" של המידע המבוקש ובנסיבות דנן, לא שוכנעתי כי בהמצאת גיליון הרישומים הפליליים של המנוח לידי המבקשת, תיפגע הזכות לפרטיות, באופן שיש בו כדי למנוע את חשיפת המסמכים בפני המבקשת, אשר הינם רלבנטיים לניהול הגנתה.

9. לאור האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל.