איגוד ערים לכבאות איזור באר-שבע נ' ידיד

החלטה

בפני התנגדותו של המבקש לתובענה על סכום קצוב שהגיש כנגדו המשיב, ללשכת ההוצאה לפועל בבאר-שבע, בתיק שמספרו 1410291103, על הסך של 1,412.36 ₪, בגין אירוע של מתן שירותי כיבוי אש.

המבקש טען בתצהיר ההתנגדות מטעמו כי החיוב הנ"ל נובע מאירוע של גניבת רכבו, ושריפתו על ידי הגנבים, כאשר לא היה ברשותו, ולפיכך אין לחייבו.

הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

בסיכומיו הרחיב המבקש את יריעת המחלוקת וביקש לטעון, בנוסף, כי תקנות שירותי הכבאות (תשלומים בעד שירותים), תשל"ה-1975, אינן מתייחסות כלל לרכב, כי אם לנכס מקרקעין בלבד.

עוד טען המבקש, כי הרכב כובה כאשר לא היה ברשותו; פעולת הכיבוי בוצעה באיחור; לא נותר דבר מן הרכב; כי שירותי ההצלה או הכיבוי לא ניתנו עבורו או עבור בני משפחתו; כי לא הפיק כל רווח מן הרכב, שכאמור, לטעמו, איננו נכס; כי התעריף שבגינו חוייב חורג בהרבה מן התעריף הקובע בתקנות.

ב"כ המשיב טען בסיכומיו כי אין חולק שרכב הינו נכס; כי המבקש הרחיב חזית ללא רשות וכי התעריף בו נעשה שימוש מאושר על ידי משרד האוצר.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה, בהתנגדות, בתצהיר המבקש ובסיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי הגנתו של המבקש היא הגנת בדים ודינה להידחות.

"מקבל שירות" מוגדר בתקנה 1 לתקנות שירותי הכבאות (תשלומים בעד שירותים), תשל"ה-1975 כ"בעל או מחזיק בנכס שבו או להגנתו נעשתה פעולת הכיבוי או שלהצלת נפשו או נפש בן משפחתו ניתן השירות.".

כלומר, די בכך שהמבקש הוא בעל הרכב, שבו נעשתה פעולת כיבוי, כדי לחייבו בגינה. אין כל תנאי נוסף בתקנות.

לעניין הטענה כי רכב איננו נכס, הרי שאין בה כלום.

סע' 1 לחוק המיטלטלין, תשל"א - 1971 קובע כי: "בחוק זה, "מיטלטלין" נכסים מוחשיים, חוץ ממקרקעין". הגדרה דומה מופיעה בחוק הפרשנות ובפקודת הפרשנות.

כידוע, רכב הינו מיטלטלין. הדבר נקבע מפורשות ברע"א 5379/95 "סהר" חברה ישראלית לביטוח נ' בנק דיסקונט, פ"ד נא(4) 464: "מכירת רכב היא מכר של מיטלטלין אשר על-פי סעיף 33 לחוק המכר, תשכ"ח-1968 הבעלות בהם עוברת במסירת הממכר ואינה טעונה רישום כלשהו.".

מכאן, שאם רכב הוא מיטלטלין, ומיטלטלין הם נכסים מוחשיים, הרי שרכב הוא נכס.

לעניין טענות המבקש בדבר התעריף על פיו חוייב, גם בהן אין ממש.

המבקש ציטט מן התעריף כפי שפורסם בקובץ תקנות תשמ"ז מס' 5014 מיום 15.3.1987 בעמ' 635, ברם, על פי תקנה 2א(ב) לתקנות שירותי הכבאות (תשלומים בעד שירותים), תשל"ה-1975:

"התשלומים בעד השירותים המפורטים בתוספת לתקנות העיקריות יועלו ב-1 בכל חודש (להלן - יום ההעלאה), לפי שיעור עליית המדד, מן המדד שפורסם בחודש השלישי שלפני יום ההעלאה עד המדד שפורסם בחודש השני שלפני יום ההעלאה.".

מיותר לציין כי מאז שנת 1987 ועד לימינו אנו עלה מדד המחירים לצרכן במאות אחוזים (כ- 500%).

נימוקיי אלה ניתנו למעלה מן הצריך ועל מנת לסבר את האוזן, שכן מרבית טענותיו של המבקש הן בגדר הרחבת חזית אסורה שכן לא נטענו כלל בתצהירו.

עולה מן המקובץ, כי אין בפי המבקש טענות הגנה כנגד התביעה, וכל טענותיו הן בבחינת הגנת בדים.