איבגי נ' חשמל

פסק דין

תביעה לתשלום 2,500 ₪, אותם שילמה התובעת לנתבע בגין ציוד הקלטה (וידאו ואודיו) ששכרה לתקופה של חודש ימים והותקן בביתה על ידי הנתבע ועל ידי טכנאי מטעמו.

התובעת טענה כי התברר לה כי לא ניתן לשמוע דבר בהקלטות ועל כן ביקשה מן הנתבע להסיר את הציוד עוד בטרם חלפה תקופה השכירות וכך הוא עשה. התובעת מבקשת לקבל את כל כספה בחזרה משום שלא קיבלה את התוצר עבורו שילמה.

בדיון שהתקיים בפני, הבהיר הנתבע כי מדובר היה במצלמות אשר אינן מצלמות בחושך ועל כן לא ניתן לראות תוצרים של אירועים בלילה. הוסכם בין הצדדים כי הכונן הקשיח של מכשיר ההקלטה יימסר לטכנאי עליו הסכימו הצדדים, אשר יחווה דעתו אם ניתן לשמוע בו את שהוקלט עליו אם לאו.

כפי שעלה מן המסמך של הטכנאי י. כהן – הקול "נשמע באיכות ירודה". אציין, כי הנתבע הוא שהציע את הטכנאי עוד בדיון ונתן את שמו ואת מספר הטלפון שלו. בתגובתו האחרונה הלין הנתבע על חוסר המקצועיות של הטכנאי וציין כי הציע אותו רק משום קרבתו למגורי התובעת. נוכח העובדה כי הטכנאי הוצע על ידי הנתבע, אינני מקבלת השגותיו לגבי מקצועיותו ומקובל עלי כי מדובר בהקלטה באיכות ירודה.

הנתבע בתגובותיו, טען כי מן ההקלטות נראה כי השלום שב לשכון במעונה של התובעת ולמעשה זהו הטעם בגינו ביקשה להסיר את הציוד טרם תום תקופת השכירות ולא בשל אי שביעות רצונה מן התוצרים שהפיק. התובעת טענה כי השלום כלל לא שב לשרור במעונה ולהפך, היא מצויה בהליכי גירושין. אני סבורה כי לא ראוי היה כי הנתבע ינסה להסיק מסקנות לגבי מערכת היחסים בין התובעת לבין בן זוגה על סמך צפייה בקלטות ולא ראוי היה כי יביע דעתו בעניין רגיש זה.

התובעת טענה בכתב התביעה כי שבוע לאחר ההתקנה, ביקשה מן הנתבע להסיר את הציוד וכך הוא עשה. הנתבע מצדו הסכים כי הסיר את הציוד לפני חלוף 30 יום, אולם טען כי הסיר אותו כשבועיים לאחר ההתקנה ולא שבוע לאחר מכן.

אני סבורה כי נוכח העובדה כי הטכנאי המוסכם קבע כי מדובר בהקלטה באיכות ירודה, אשר יכולה להצדיק חוסר שביעות רצונה של התובעת ובקשתה להסיר את הציוד לפני תום תקופה השכירות, ולנוכח התוצר אשר הוא בלתי משביע רצון, גם אם קיים, יש מקום לחייב את הנתבע להשיב לתובעת חלק מן הסכום ששילמה לו. אינני מוצאת לנכון לחייב את הנתבע להשיב את כל הסכום ששילמה התובעת, משום שקיימת הקלטה (גם אם באיכות ירודה) והנתבע ביצע עבודה כדי שתהיה כזו.

בשולי הדברים אוסיף, כי הנתבע התייחס בדבריו לכך שהתובעת כביכול אילצה אותו לתת לה שירותים נוספים בחינם ותמוה בעיני כיצד בדיוק אילצה אותו התובעת לעשות מעשה כלשהו. כמו כן עלה מן הדיון, כי הנתבע חשש כי פעולתו איננה חוקית ובנסיבות אלה היה עליו להימנע מלקבל על עצמו את בקשת השירות, אולם איננו יכול לתת שירות גרוע לאחר שהחליט לספקו.

נוכח האמור לעיל אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סכום של 1,500 ₪ וכן הוצאות משפט בסכום של 750 ₪. הנתבע ישלם סכומים אלה לתובעת תוך 30 יום מן המועד בו יקבל פסק דין זה שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן לבקש רשות ערעור תוך 15 יום בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

ניתן היום, ג' ניסן תשע"ד, 03 אפריל 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: