איבגי דוד נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

החלטה

הנתבע הגיש בקשה להפנות שאלות הבהרה למומחה, ד"ר יעקב פרידמן, בעקבות הגשת חוות דעתו מיום 27.4.10. התובע מתנגד לבקשה. להלן החלטתנו:

אשר לשאלה שבסעיף 7 לבקשת הנתבע:

א.הנתבע מבקש להפנות את המומחה לכך שעל פי התיעוד הרפואי התובע חש בכאבים בחזה ביום 3.12.06, יום לפני האירוע של דחק נפשי שהוכר כ"אירוע חריג" שתרם להיווצרות הקרע בותין. בהקשר זה הנתבע מבקש לשאול את המומחה אם אין הדבר מצביע על "קרע מאיים" שהחל כבר ביום 3.12.06 באופן השולל או מפחית את ההשפעה של האירוע של דחק נפשי ביום 4.12.06 על פרוץ הקרע.

ב.התובע מתנגד לשאלה בטענה שאופי הכאב ביום 3.12.06 שונה לחלוטין מאופי הכאב ביום 4.12.06. ב-3.12.06 מדובר בכאב קל ולא ספציפי וב-4.12.06 מדובר בכאבים חזקים מלווים בחיוורון, זיעה קרה וחולשה ניכרת. אם הקרע של הותין היה מתחיל באופן הדרגתי ביום 3.12.06, היתה צריכה להופיע דינמיקה של כאבים לאורך היום עם החמרה מתמדת, אך בפועל תועד רק כאב בודד ללא המשכיות כלשהי, וניתן לקבוע בוודאות שלא מדובר בהתחלה של הקרע ועל כן השאלה לא רלוונטית.

ג.הבקשה מתקבלת והתנגדות התובע נדחית. הצגת שאלות הבהרה למומחה היא מעין תחליף לחקירה נגדית, שאינה מתאפשרת באופן בלתי אמצעי בהליכים מעין אלה, ויש לנהוג יד רחבה בהתרת שאלות. השאלה הספציפית היא איננה ב"שולי" הלגיטימיות אלא בליבתה, וככל שיש ממש בנימוקי ההתנגדות חזקה על המומחה שיתן הסבר דומה לנימוקי ההתנגדות.

אשר לשאלה שבסעיף 8 לבקשת הנתבע:

א.הנתבע מבקש מהמומחה להבהיר את קביעתו ש"יש לשער שעליה בלחץ דם היוותה זרז לקרע של הותין", בהתייחס לעניינו הספציפי של התובע ומה כוונתו "שיש לשער", האם הכוונה ל"יכול להיות" או "מחמת הספק"?

ב. התובע טוען שקרע באבי העורקים נגרם בלמעלה מ-80% מהמקרים מיתר לחץ דם פתאומי, ובעובדות המקרה אין כל עדות לחבלה, המהווה גורם לקרע במיעוט המקרים, ולכן אין מדובר בהשערה אלא בעובדה.

ג.מן הטעמים דלעיל אני מתיר את השאלה.

אשר לשאלה שבסעיף 9 לבקשת הנתבע:

א.הנתבע מבקש לשאול את המומחה כיצד ניתן לקבוע אם במקרה של התובע האירוע בעבודה אכן גרם לעלייה משמעותית בערכי לחץ הדם או שמא מדובר בהשערה בלבד, וזאת בהתייחס לכך שבמדידה הראשונה לחץ הדם של התובע היה 100/70.

ב.התובע מתנגד לשאלה בטענה שכפי הנראה לחץ הדם האמור נמדד לאחר שהתובע כבר החל לטפל טיפול תרופתי.

ג.אני מתיר את השאלה מהטעמים דלעיל.

החלטה בדבר הפניית השאלות למומחה תינתן בנפרד, ככל שלא תוגש בקשת רשות ערעור על החלטה זו או ככל שלא יתקבל ערעור עליה. התובע מתבקש להודיע לא יאוחר מ-15 ימים לאחר המצאת החלטה זו אליו אם הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה.

ניתנה היום, ז' אלול תש"ע, 17 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: