איאת נ' עבידאת ואח'

החלטה

הצדדים טענו בנוגע לקבילות מסמכים מתאריכים 15.8.11 ו- 28.2.12 אשר ניתנו ע"י הפסיכולוג מחמד זהרה-ספדי (צורפו כנספחים א' ב' וד' לבקשה לפסילת מסמכים) ומסמך מיום 28.12.11 ערוך בידי גב' אמל נאסר, קלינאית תקשורת (צורף כנספח ג' לבקשה לפסילת מסמכים) (להלן:"המסמכים").

לטענת הנתבעת, מדובר במסמכים שהם בגדר חוות דעת, שהוכנו לצורכי משפט ואין הם מהווים חומר רפואי שנערך במהלך הטיפול בתובעת.

מנגד טוענת התובעת כי, מדובר במסמכים שנערכו ע"י גוף שאינו תלוי בתובעת ושלא ביוזמתה. המסמכים אותנטיים והם מהווים חלק מהותי מהחומר הרפואי שניתן לתובעת במסגרת טיפוליה ושאין הם בגדר חוות דעת.

דין הבקשה להידחות. כידוע, בפסיקה רווחת גישה ליברלית באשר לקבילות מסמכים, ובפרט בתחום הפסיכיאטריה, שם גדל תחום חיווי הדעה.

לאחר שעיינתי במסמכים שוכנעתי, כי הם אינם כוללים אותם סימנים מובהקים המאפיינים חוות דעת, דוגמת הערכת שיעור הנכות הצמיתה והערכת סיכויי ההחלמה או ההחמרה בעתיד [השוו: רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (מצוי במאגרים משפטיים;30.5.12)], ועל כן אין לפוסלם.

המסמכים (נספחים א', ב' ו-ד') נערכו ע"י הפסיכולוג המטפל, במועד הסמוך לתאונה ובמסגרת הטיפול אותו קיבלה התובעת. מסמכי הטיפול המפורטים בסעיף 4 לתגובת התובעת לבקשה לפסילת מסמכים, נערכו ע"י אותו גורם במהלך אותו טיפול והנתבעת אינה מתנגדת להגשתם, כך שהלכה למעשה אף אין הצדקה של ממש לפסול את המסמכים שבמחלוקת, שעה שספק אם די יהא בהותרתם של המסמכים הנותרים שצורפו לכתב התביעה, ושאינם במחלוקת, בכדי ליתן למומחה מטעם בית המשפט תמונת מצב עובדתית שלמה על אודות הטיפול שניתן לתובעת. ממילא, וגם לו היתה המסקנה שונה, הרי שבפסיקה המנחה, אין נודעת דרישה של ממש דרישה שעצם כתיבתו של המסמך תהיה כרוכה בצורך טיפולי מסויים. בכלל זה, למשל, מצויים מסמכים שלא נערכו אגב טיפול אך יש בהם כדי לתאר או לסכם את הטיפול [לעניין זה השוו:רע"א 3528/12 פלוני נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח והאסמכתאות שם (מצוי במאגרים משפטיים; 16.7.12)].

הדברים יפים גם לגבי המסמך הנוסף (נספח ג'), שכן הוא מסמך אותנטי שנערך בידי גורם בלתי תלוי אשר טיפל בתובעת. אמנם המסמך מכיל בתוכו ממצאי איבחון שנעשה לתובעת, אך אין בעצם הימצאותו, כדי להפוך את המסמך לחוות דעת של ממש, לא כל שכן פסולה, שכן לצורך קביעת דרכי טיפול נדרשת אבחנה, שאין לפטור ממנה לצורך המשך הטיפול.

גם אם אניח, כטענת הנתבעת, שחלקם של המסמכים כוללים הטמעה בדבר הנחת קשר סיבתי, הרי שראשית, ברי שאין טיפול פסיכולוגי (בדומה אף לטיפול רפואי) מתרחש במנותק מהנתונים הנסיבתיים הקשורים לו וממילא ברי, כי ככל שימונה מומחה עומדת לו חזקת המקצועיות. התייחסותה של הפסיקה לאיזון, שבין השאיפה לשמור על אובייקטיביות המומחה ועל עצמאות שיקול דעתו ובין הרצון להניח בפניו תשתית עובדתית מלאה כדי שיוכל לערוך חוות דעת רצינית ומקצועית, גמישה. לכך מתווספת החזקה, כי ניתן לסמוך על המומחה המקצועי והמנוסה, זרועו הארוכה של בית המשפט, שידע לבור את התבן מן הבר ולשמור על עצמאות שיקול דעתו והתרשמותו אל מול "מקצת חוות הדעת"[ לעניין זה השוו: רע"א 5270/09 פרז נ' תורג'מן, איילון חברה לביטוח בע"מ,(מצוי במאגרים המשפטיים 22.2.2010)].

בנסיבות אלה, ומכלל האמור לעיל, איני מוצא מקום להורות על פסילת המסמכים.

הנתבעים יישאו בהוצאות התובעת בסך כולל של 750 ₪.

ניתנה היום, כ"ג תמוז תשע"ג, 01 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: