איאד נתשה נ' מ.א בית וגן בע"מ ואח'

פסק דין

לפני תביעה לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. התובע יליד 1980 עבד בחברת בית וגן בע"מ ונדרש למלא שקיות חול אשר מועברות על ידי מלגזה.

לטענת התובע ביום 13.6.2004 אירעה לו תאונה בעת שעבד אצל הנתבעת אז נפלה עליו כף מלגזה של הטרקטור והוא נפגע בבטן, בחזה ובחלקים שונים של הגוף. התובע פונה לבית חולים יוספטל באילת ושם קיבל טיפול ראשוני. בהמשך הועבר להמשך טיפול בבית חולים שערי צדק בירושלים ואושפז שם למשך 19 ימים, במהלכם אף עבר מספר ניתוחים. כתוצאה מהפגיעה נגרמו לתובע שברים בצלעות וקרע בכבד. לתובע נקבעה נכות צמיתה של 5%. בעקבות התאונה נגרמו לתובע נזקים רבים.

הנתבעת 1 הינה בעלת מלגזה מסוג מניטו.

הנתבעת 2 הינה המבטחת הנטענת של המלגזה בתעודת ביטוח חובה.

הנתבע 3 הינו הנהג , המשתמש והמפעיל של המלגזה במועד התאונה.

הנתבעת 4 הינה קרנית – קרן שתפקידה לפצות נפגע הזכאי לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ח- 1975, ואין בידו לתבוע פיצויים מאת המבטח, בין היתר מחמת זה שאין לנוהג ביטוח לפי פקודת הביטוח או שיש לו ביטוח שאינו מכסה את החבות הנדונה.

הנתבעות טוענות כי האירוע הנטען איננו מהווה תאונת דרכים, משום שהתובע לא נפגע משימוש ברכב, אלא מסיבות אחרות.

התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

המחלוקת לפיכך נסובה סביב שאלת החבות והנזק.

נסיבות אירוע התאונה:

התובע מספר כי כף המלגזה נפלה עליו בעת שמילא שקי חול. תיאור זהה מופיע בכתב התביעה, בתצהיר עדותו הראשית ובעדותו בבית המשפט.

התובע כותב כך בכתב התביעה:

"ביום 13.6.2004 אירעה תאונה בעת שעבד התובע אצל הנתבעת 1 ונפלה עליו כף המלגזה של טרקטור אשר פגע בבטן ובחזה וגרם לו נזקים קשים בכל חלקי גופו".

בטופס ביטוח לאומי הוא רושם כך:

"בתאריך 13.6.2004 בשעה 15:45 הייתי ממלא שקים של חול, לפתע הכף של המלגזה נפל עליי".

בגרסאות אלו לא נרשם כי הכף אשר נפלה עליו הייתה מחוברת לטרקטור או למלגזה.

בסעיף 5 לתצהיר עדותו הראשית:

"הנני מצהיר בזה כי בעת מילוי השקיות, לפתע נפל עליי כף המלגזה

ופגעה בי קשות..."